הקרב על המשכן

הקרב על המשכן

בשבוע הבא יעלה סדר יום לישיבת הדירקטוריון של המשכן לאמנויות הבמה, אחד הסעיפים הוא הפעלת המשכן בסופי שבוע, שישי ערב ושבת בוקר. אלי נכט, סגן ראש העיר יודע בתוך תוכו שזה לא יעבור, אבל העלאת המודעות והפוקוס שהעניין מקבל, שבעה וחצי חודשים לפני בחירות, טוב לו פוליטית, זה אין ספק, אבל יכול להשפיע על כיווני ההצבעה גם בלבל הגבוה יותר.

מצד אחד נכט והדירקטוריון, מצד שני אבי אמסלם, שאיכשהו הרים מיד את דגל המלחמה ומנופף בתמיכתו לראשות העיר כסדין אדום. הוא מתבטא בכל מקום אפשרי שבמידה והסטטוס קוו יישבר, דמו בראשו של המפר.

 


להצבעה על הסקר ליחצו על התמונה


 

רק דבר אחד לא נלקח בחשבון, הסטטוס קוו כבר נשבר, ומי ששבר אותו זה דווקא החרדים, לפני שהוקם המשכן, בית יד לבנים פעל בשישי בערב ובשבת בבוקר, פורמט ״שבת תרבות״ פעל באשדוד בתחילת שנות ה-90 באופן סדיר, דן מרגלית הנחה את האירוע והאולם היה מלא מידי שבת. עם פתיחת המשכן מישהו החליט שלא עוד, וש-60% מהאוכלוסיה תחפש לה בילויי תרבות מחוץ לעיר.

בואו נדבר על צרכים…

חדשות לבקרים מדברים על הצרכים של הציבור החרדי, במגורים, בכוללים, בתי כנסת, תקציבים, הרחבת בניה וזה בסדר, אפילו הגיוני. בכל ישיבת מועצה, מידי חודש דנים בהקצאות נוספות לעמותות חרדיות ומעטות מאוד ההקצאות לציבור החילוני. לדוגמא, הצורך הבלתי נתפס בבריכות עירוניות ברובעים החילוניים בדרום העיר, מעל 20 שנים או אפילו יותר לא נבנתה בריכה בעיר אשדוד. הבריכה בבית לברון, ברובע ו׳ אמורה לתת מענה ל270,000 תושבים שבעיר מקבילה יש לפחות 5-6 בריכות, הקאנטרי שאולי יפתח השנה ומדברים עליו כבר 20 שנה, הוא לא מציאות שניתן לקבל. השיח סביב הפתיחה שלו מציג את אשדוד כפריפריה דרומית שסוף סוף מקבלת בריכה עם חדר כושר, באשדוד היו אמורים להיות לפחות 2-3 בריכות פעילות ואשדודים לא היו צריכים צריכים לנסוע לקיבוץ ״ניצנים״ או למושבי הסביבה כדי לתת לילדים קצת אווירה קייצית. ההיפך נשמע הרבה יותר הגיוני שאשדוד תארח את ישובי הסביבה כמטרופולין איזורי אותו מזכירים כל הזמן.

 

המשכן לאמנויות הבמה – יישאר כבוי או שידלק בשבת?

 

נחזור לתרבות.

המצב הנוכחי שאין חיי תרבות בסופי שבוע מרחיקה את הנוער לחפש תרבות והופעות ברחובות, ראשון לציון וכמובן תל אביב, נושא העלויות, הלחץ של ההורים והדאגה המיותרת לא נלקחים בחשבון, עיר כמו אשדוד לא צריכה להתהדר בקווי לילה שמוציאים את הנוער מהעיר בשיירות אוטובוסים אלא לדאוג איך להשאיר אותם בעיר, אולי זה נשמע מפתיע אבל גם לציבור החילוני יש צרכים, ואמונה כזו או אחרת לא אמורה למנוע את הצרכים הבסיסיים שמתקיימים בכל עיר גדולה. ההרכב הפוליטי של מועצת העיר לא מנבא טובות, לא להצבעה של נכט בשבוע הבא וכנראה לא להמשך.

 

רכבת אווירית ליציאה מהעיר

 

צריך לקדם דברים בסימטריה ל-2 המגזרים. בית כנסת/כולל  במקביל לבריכה/מתנ״ס, סגירת עסקים במרכז העיר תמורת היכל תרבות שנותן מענה, אשדוד הגיעה למצב שנראה שאיבדנו מזמן סימטריה וההרגשה הזאת מתבטאת יפה מאוד במספרים בקלפי, 10 המנדטים של המפלגות החרדיות מול 19 של הציבור הכללי לא משקפים את המצב בעיר מבחינת תיעדוף או סימטריה, אם מדברים על סטטוס קוו בואו לפחות נישאר במה שהיה ולא נזיז את הגבינה תמיד באותו כיוון.

 

הקאנטרי… נאמר כבר הכל.

 

ֿאבי אמסלם מש״ס ינצח ככל הנראה את המאבק הקרוב, כמו בית הכנסת/כולל אברכים בטו׳, כך גם עכשיו ברור לכולם לגמרי מה יהיו התוצאות, ואם הם לא מסודרות, הם יסתדרו, כפי שנדהמנו מההצבעה של תנועת ״אשדודים״ ושלומי ממן כאן נופתע שוב מסיבוב של חבר דירקטוריון כזה או אחר, כל מי שבונה על אופטימיות הייתי מציע לצנן. תמשיכו לבקש את הרכב מההורים, שרפו דלק, תסתכנו בכבישים, תפרנסו עסקים מחוץ לעיר… הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*