האם קיים קשר בין האירוויזיון לאנטישמיות ? החלטתי לעשות על זה תחקיר.
מחר ב-22:00 יתקיים גמר תחרות הזמר של השידור האירופי המכונה אירוויזיון, בבאזל שבשווייץ. את ישראל תייצג בגאווה יובל רפאל, ניצולת מסיבת הנובה שזכתה במקום ה-1 ב"הכוכב הבא לאירוויזיון".
כמדי שנה, אני נתקל בתגובות של ישראלים ברשתות החברתיות, סביב סיכויי ישראל לנצח, והן תמיד כוללות משפטים כמו "הכל פוליטי, אם לא היתה אנטישמיות היינו מנצחים, אין לנו סיכוי כי כולם אנטישמים" ועוד הערות ברוח הדברים. אז החלטתי לעשות תחקיר מעמיק על כל היסטוריית הביצועים ותוצאות ההצבעה של השירים הישראלים, וגיליתי שאנחנו ממוקמים במקום מאוד גבוה ביחס לרוב מדינות אירופה מבחינת הניצחונות וההישגים.
0
הזוכים/ות הגדולים/ות מישראל
0
האם ההצבעה לשירים הישראליים באמת נגועה באנטישמיות ? בואו נראה:
מבחינת מס' הזכיות במקום הראשון, ישראל מדורגת במקום השלישי מבין כל מדינות אירופה, עם 4 ניצחונות ! (אבניבי, הללויה, דיווה, טוי)
- לפנינו במקום הראשון עם 7 זכיות – אירלנד ושבדיה.
- במקום השני עם 5 זכיות – בריטניה, צרפת, הולנד ולוקסמבורג.
- במקום השלישי עם 4 זכיות – כאמור ישראל !
מתחתינו ברשימת המדינות הזוכות במקום הראשון, שורה ארוכה של מדינות כמו איטליה, שווייץ, גרמניה, יוון, ספרד, פורטוגל, נורבגיה, בלגיה, דנמרק, אוסטריה ועוד מדינות רבות שחלקן זכו רק פעמיים או שלוש, ורובן זכו רק פעם אחת!
0
0
מעבר לניצחונות במקום הראשון, היו לישראל הישגים מרשימים נוספים:
- פעמיים מקום 2 ("הורה" של אבי טולדנו ו"חי" של עפרה חזה),
- פעמיים מקום 3 ("כאן" של הדצים ו"יוניקורן" של נועה קירל).
- פעמיים מקום 4 ("אי שם" של אילנית, "השקט שנשאר" של שירי מיימון)
- שלוש פעמים מקום 5 ("עולה עולה" של יזהר כהן, "יום הולדת שמח" להקת עדן, "הוריקן" של עדן גולן).
- בנוסף היו לנו עוד הרבה שירים שסיימו בעשירייה הראשונה !!!
ישראל ניצבת גם במקום השני מבין כל מדינות אירופה, בזכייה במקום ה-1 פעמיים ברצף (אבניבי ב-78' והללויה ב-79')
הטיעון ל"אנטישמיות" לא מתיישב עם העובדה שגם בזמן מלחמה בארץ, שפוגעת במצבנו המדיני, הגענו להישגים מרשימים, כולל במלחמה האחרונה כשעדן גולן הגיעה למקום 5, ובהצבעת הקהל אפילו למקום 2, ו"חי" שהגיע למקום 2 בזמן מלחמת לבנון !
ועוד דבר – לפני שהיה אפשר לשיר בכל שפה שרוצים, בתקופה שכל נציגי המדינות נאלצו לשיר בשפתם, ישראל הגיעה להישגים מכובדים למרות השפה העברית הקשה לעיכול לאוזן אירופאית, עם שירים כמו אבניבי, הללויה, דיווה, הורה, חי, כאן, השקט שנשאר ועוד..
לסיכום:
אי אפשר לצפות בכל שנה שישראל תנצח ותגיע למקום ה-1 מבין 40 מדינות שמתחרות. זה באמת לא ריאלי.
נכון שרוב השירים הישראליים הם יפים ומיוחדים, אבל באותה המידה ישנם שירים רבים יפים של מדינות אחרות.
אנחנו צריכים להתייחס לתחרות הזאת בפרופורציות הנכונות, כמופע מוזיקלי בידורי מרהיב ונוצץ. עלינו להיפטר מתחושת הרדיפה שפיתחנו כעם ביתר שאת מאז השואה, ולזכור את מה ששרה דפנה דקל בשנת 92' כשהגיעה למקום ה-6 – "זה רק ספורט".
איחולי הצלחה גדולים ליובל רפאל, שבלי קשר למיקום אליו תגיע, אין ספק שהיא תייצג אותנו בכבוד גדול עם השיר המרגש שנוגע בלבבות.
