15 פצועים בבני ברק, ביניהם ילדה בת 11 שמאושפזת במצב אנוש מפגיעת טיל מתפצל.
בבית שמש נחת טיל ישירות על בית כנסת והרג 9 בני אדם. גם במושב אשתאול ראינו פגיעה ישירה בבית כנסת.
בערד חסידי גור סירבו להיכנס למקלט כי יש בו נשים, ועשרות מהם נפצעו. ובאותה עיר ממש, הקניון נפגע מהירי מאיראן, זמן קצר אחרי שנרכש ע"י חרדים והפך לזירת מאבקי שליטה על גבם של בעלי העסקים.
אלו לא מקרים בודדים. אלו לא “גזירות משמיים”. זו מציאות שמייצרת את עצמה פעם אחר פעם.
12 ילדים במגזר החרדי נפטרו מחצבת, כי הוריהם סירבו לחסן אותם.
45 בני אדם קיפחו את חייהם בהר מירון. לא בגלל כוח עליון, אלא בגלל זלזול שיטתי בהנחיות, עידוד להתקהלויות, והפניית עורף למציאות.
גם בתקופת הקורונה, הנתונים ברורים – שיעורי התחלואה והתמותה במגזר החרדי היו גבוהים באופן חריג, לא כי הנגיף “בחר” בהם. אלא כי חלקים גדולים מהציבור הונחו להתעלם מהנחיות מצילות חיים.
כמה פעמים עוד צריך לראות את אותו דפוס כדי להבין שמדובר בשיטה ולא בטעות?
מה עוד צריך לקרות עד שיפסיקו לחשוב ש"לימודי תורה שומרים על עם ישראל" ???
0
ליחצו על האריה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
כשאומרים לאנשים שתפילה מגינה יותר ממקלט, זו לא אמונה – זו הפקרות.
כשמלמדים ציבור שלם שהוראות בטיחות הן “הפרעה לאורח החיים”, זו לא דבקות בערכים אלא סכנה ממשית.
וכשמנהיגות דתית בוחרת שוב ושוב להעדיף שליטה, משמעת וצייתנות עיוורת על פני אחריות לחיי אדם, זו כבר לא הנהגה, זו מערכת שמנציחה תלות.
הבעיה האמיתית היא לא רק ההנחיות עצמן, אלא מנגנון שמבטל מראש כל ביקורת.
מי ששואל – מודר. מי שמטיל ספק – מוקע. מי שחושב עצמאית – נתפס כאיום.
כך נוצרת מציאות שבה אנשים טובים, משפחות שלמות, הולכים בעיניים פקוחות אל תוך סכנה, כי לימדו אותם לא לסמוך על עצמם.
אמונה לא צריכה לבוא במקום אחריות. דת לא צריכה לסתור היגיון בסיסי,
והלכה לא אמורה לעלות בחיי אדם.
הציבור החרדי, ובעיקר אלו שמרגישים שמשהו לא מסתדר, חייב לשאול את עצמו מי באמת דואג לכם, מי נושא באחריות כשהדברים משתבשים,
ומי משלם את המחיר? כי בסוף לא הרבנים נפצעים מהטילים. לא המנהיגים מאושפזים במצב אנוש ולא הם קוברים את ילדיהם.
הגיע הזמן להתעורר, להפעיל שיקול דעת ולהבין שאמונה לא מבטלת מציאות אלא מחייבת להתמודד איתה.
תפילות לא מיירטות טילים, אבל החלטות נכונות כן מצילות חיים.
