אחרי שראש העיר ד״ר יחיאל לסרי הבהיר אתמול בישיבת מועצת העיר שלא יחולקו קנסות בעיר ולא ב״ביג פאשן״ והעיר חוזרת ל״מצבה הקודם״, מובילי המחאה שאמורים לבוא על סיפוקם רחוקים מלהיות מרוצים.

תחושות קשות של מידור, זלזול וחוסר תקשורת והתייחסות מביאים את ההנהגה להמשיך את המאמר וכפי שפורסם כבר בתחילת השבוע תתקיים הפגנת מחאה נוספת במוצ״ש, בכיכר העירייה בשעה 19:00. לחזור למצב הקיים כבר כל כך מעניין את המוחים, רשימת דרישות חדשה על הפרק הכוללת מוסדות תרבות פתוחים בשבת, פעילויות פנאי ויותר עסקים עם פחות הגבלות.

ככל הנראה הסיפור גם לא פחות אישי והמטרה העיקרית היא החלפת ראש העיר. מי האלטרנטיבה? לא ברור. במי יתמכו כל אותן משפחות שמגיעות לכיכר עדיין לא הוחלט.

נכון לכתיבת שורת אלו סניה כצנלסון הוא האלטרנטיבה, על המדף באופן לא מוצהר יושבת הלן גלבר שאיבדה נקודות אצל הנהגת המחאה מפאת חוסר התגובה ואי נקיטת העמדה אך מובילי המחאה מתעקשים בשלב זה להישאר א-פוליטיים בידיעה ברורה וצלולה שכל מה שהם עושים זה מחאה פוליטית ב-100%.

הסיכוי היחיד להגיע להישגים פוליטיים משמעותיים הוא בהעלאת אחוז ההצבעה. אחוז ההצבעה טומן בחובו מוקש מאוד משמעותי, כזה שאף אחד לא מדבר עליו או אפילו מתחשב בו. מס׳ המצביעים למנדט!

נכון לשנת 2018 אשדוד מתקרבת ל-190,000 בעלי זכות הצבעה, אם נחלק אותם ל-27 מושבים במועצה נגלה שמנדט למועצת העיר ידרוש מעל 7,000 קולות וזאת כמובן במצב אופטימלי ל הצבעה ב-100% – אך גם הצבעה ב-50% מצריכה כמות לא מבוטלת של קולות, בבחירות האחרונות בוזבזו עשרות אלפי קולות בגלל ריבוי המפלגות שהתמודדו למועצת העיר. איחוד השורות הפעם ימנע בזבוזי קולות וחלוקה נכונה יכולה לשנות באופן משמעותי את הרכב מועצת העיר.

במצב כזה שגם הפעם לא יתאחדו המתמודדים יהנו שוב הסיעות החרדיות ממלחמות האגו החילוניים, אז כהמלצה חמה לראשי המחאה לכוון את האנרגיות לאיחודים. ולהוציא את האנשים ביום השבתון לקלפי. זה יהיה הניצחון הגדול וההשפעה הכי משמעותית לגורלה של העיר אשדוד.