לפעמים הנתק של של ד״ר יחיאל לסרי וסגן הראש העיר עו״ד אלי נכט מזכיר את השיר של נסרין קדרי: ״לא לפנות אליי, לא לדבר אליי, אל תבוא אליי, אל תתקשר אליי, איזה כיף איתי… ואוו, חוויה ממש״. השניים נמצאים בנתק עוד טרום נסיעתו של נכט לחו״ל ונראה שדברים לא מסתדרים.
הפרשייה יחסית מושתקת ונראה שכולם רוצים לסגור אותה בשקט כי יש עיר לנהל ורעשים פוליטיים לא טובים לאף אחד משניהם.
הנסיעה לחו״ל של נכט בחודש שעבר לא עברה חלק כפי שפרסמנו כאן באתר, ההצהרה של ראש העיר בישיבת המועצה הקודמת בה הודיע ש״אלי נכט לא מייצג אותי ולא עדכן אותי על הנסיעה״ צרמה והדהדה. בישיבה האחרונה בשבוע שעבר נכט ישב אמנם בשולחן ההנהגה העירונית אך לא פצה פה במשך כל הישיבה. ומי שמכיר את אלי נכט, לשתוק זו לא תכונה אופיינית שלו.
ברור לגמרי שלשניים יש הרבה מה להפסיד, אמנם לנכט יותר כי ויתור על סגנות והליכה לאופוזיציה היא כמעט גזר דין מוות על הקריירה הנוסקת של נכט וגם לסרי לא צריך את ה״רחש בחש״ בקומה החמישית ובנוסף, יש פה עיר לנהל, והפגיעה בנכט מחלחלת מטה לחברי הסיעה ולתיקים המשמעותיים שהם מנהלים, כרגע מי שמפסיד מהסכסוך הזה זה בעיקר התושבים שבשורה התחתונה מקבלים חברי הנהלת עיר בתפקוד חלקי.
לכל סכסוך יש פג תוקף הגיוני בו מתכנסים המעורבים או המקורבים ומחליטים לשים סוף, ״שקט פוליטי״ תמיד היה מטרת על של פוליטיקאים מקומיים באשדוד, הסערות התקשורתיות תמיד התחילו ככדור שלג קטן ולא תמיד ניתן לדעת היכן יעצור.
ממקורות בקומה החמישית ניתן להבין שהנתק מיצה את עצמו וחזרה לשיגרה היא עניין קרוב. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה הכל יכול עוד לקרות.
הצטרפו לקבוצת הווצאפ השקטה וקבלו חדשות ישירות לנייד.
