פרופ' משה בר-אשר, ד"ר אבי עילם-אמזלג וריימונד אבקסיס הם הזוכים בפרס ״תור הזהב״

פרופ' משה בר-אשר, ד"ר אבי עילם-אמזלג וריימונד אבקסיס הם הזוכים בפרס ״תור הזהב״

פרס תור הזהב המוענק זו השנה השלישית, נועד לעודד יצירה איכותית של יוצרים וחוקרים החיים במדינת ישראל, בהשראת תקופת תור הזהב שהתאפיינה ביצירה גדולה לצד פתיחות ורב תרבותיות.

הפרס השנה עומד על סכום כולל של 225,000 ₪.

"פרס תור הזהב" לקידומה וטיפוחה של יצירה איכותית בידי יוצרים וחוקרים החיים במדינת ישראל מוענק זו השנה השלישית. הפרס נועד לקדם ולכבד אישים המקדמים ומבססים את התרבות בישראל והנם מעמודי התווך המרכזיים של  ההוויה הישראלית. הפרס מעודד את שמירתם והתחדשותם של מסורות תרבותיות וקידום דיאלוג בין תרבותי ובין דתי בחברה בישראל.
"פרס תור הזהב" נועד לבטא הוקרה על פועלם של יוצרים בתחומים: שירה, ספרות, מוסיקה, אמנות פְּלַסטית, אמנות הבמה והמסך, וכן על פועלם של חוקרים בתחומים: היסטוריה, מחשבת ישראל, הלכה, מנהג, תרבות, אמנות, לשון, ספרות וחברה, וכמו-כן על מפעל חיים ליחידים בגין הישגים חברתיים ו/או תרבותיים. קטגוריה זו של מפעל חיים נועדה לבטא את ההוקרה, הכבוד והחשיבות לעשייה ציבורית בעלת השפעה ניכרת על תיקון עולם, צמצום פערים חברתיים, קידומו של מרחב ציבורי רב-תרבותי ועוד.
ייחודו של "פרס תור הזהב" הוא בעולם התוכן והערכים שמייסדי הפרס מבקשים לקדם בחברה הישראלית, בדגש מיוחד על רב-תרבותיות חיונית ומתחדשת הנותנת ביטוי למגוון הקבוצות והקהילות בישראל. הפרס מתכתב עם תהליכים תרבותיים המתרחשים בעיר אשדוד שהפכה סמל לישראליות רב-תרבותית, המשלבת את תרבות הקהילות החיות בישראל עם יצירה תרבותית ישראלית עכשווית.

הפרס המוענק בחול המועד פסח, ניתן השנה לשלושה זוכים, המזוהים עם מצוינות גבוהה ושיצירתם נוגעת בעולם הערכים  המזוהה עם מוסד פרס תור הזהב.

השנה, יוענקו פרסי תור הזהב בעבור שלוש קטגוריות:
בקטגוריית המחקר- פרופ' משה בר אשר / בקטגוריית המוסיקה- ד"ר אבי עילם אמזלג /
בפרס מפעל חיים- הגב' ריימונד אבקסיס

מנימוקי השופטים: 

על הבחירה בפרופ' משה בר-אשר לזוכה בקטגוריית המחקר: פרופ' משה בר-אשר, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית וכחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נחשב לגדול חוקרי לשון חכמים ומגדולי חוקרי הלשון העברית בדורנו, ומוביל המחקר בתחום המסורות והלשונות של יהודי צפון אפריקה ושל קהילות פרובנס. פרס תור הזהב מוענק לו על תרומתו הכבירה במשך יובל שנים לחקר הלשון העברית והארמית לתקופותיהן ולחקר הערבית המוגרבית ותרבות יהודי צפון אפריקה.

על הבחירה בד"ר אבי עילם-אמזלג לזוכה בקטגוריית המוסיקה: ד"ר אבי עילם-אמזלג, מוסיקולוג. סגנונו המוזיקלי מאחד מסורות אנדלוסיות ומערביות, שימש כמנצח וכמנהל המוסיקלי הראשון של התזמורת האנדלוסית הישראלית ועבודת הדוקטור החלוצית שלו על שירת הבקשות נחשבת לאבן דרך מכוננת בתרבות הישראלית. פרס תור הזהב מוענק לו על יצירת מוסיקה ישראלית-אנדלוסית חדשה מתוך ידיעה עמוקה של מסורת אבותיו, שצבר מהתנסות אישית אך גם ממחקרים אקדמיים מקוריים. על סמך הישגיו בתחומי ההלחנה, הביצוע והמחקר של המוסיקה האנדלוסית ושירת הבקשות בישראל ומחוצה לה ובהנחלה של תרבות מוסיקלית זו בחברה הישראלית.

על הבחירה בגב' ריימונד אבקסיס לזוכה בקטגוריית מפעל חיים: גב' ריימונד אבקסיס, זמרת ושחקנית ישראלית מוערכת, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה. פרס תור הזהב מוענק לה על תרומתה הגדולה והחשובה להחייאתו והמשכיותו של הזמר המרוקאי העממי בישראל מאז שנות הששים ועד ימינו. על היותה לקולה של קהילה ולקולה של תרבות ממקום של מעשה אמנותי ויוצר, לצד קריירת משחק- בתיאטרון, טלוויזיה וקולנוע.

הזכייה לוותה בהליך שיפוט קפדני על-ידי ועדת הפרס המורכבת מחוקרים וחוקרות בעלי שם באקדמיה הישראלית. כל אחד משלושת הפרסים בכל שלוש הקטגוריות לעיל הוא בגובה 75,000 ₪, כגובה סכום הזכייה בפרס ישראל. מצורפים מטה נימוקי וועדת הפרס במלואם.

טקס הענקת פרס תור הזהב במעמד ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, יתקיים במסגרת פסטיבל תור הזהב, ביום רביעי, חוה"מ פסח, 13.4.17, 18:00, מונארט, אשדוד.

נימוקי וועדת הפרס:

פרס תור הזהב לשנת תשע"ז מוענק לפרופ' משה בר-אשר בקטגוריית מחקר:

על תרומתו הכבירה במשך יובל שנים לחקר הלשון העברית והארמית לתקופותיהן ולחקר הערבית המוגרבית ותרבות יהודי צפון אפריקה. בתחומים אלו הוא פרץ דרכים חדשות והעמיד תלמידים הרבה. הוא ייסד את מחקר השרח (התרגום למוגרבית יהודית), והתווה מסילות חשובות בחקר הרכיב העברי והארמי בערבית היהודית ובחקר מנהגים נשכחים של יהודי המגרב. הוא פרסם שבעה ספרים וכמאה מאמרים על יצירותיהם של חכמים במגרב, כמו רבי שמעון בן צמח דורן (הרשב"ץ), רבי יוסף משאש, רבי רפאל ברדוגו ועוד, בכללם שלושת הכרכים של 'לשון לימודים' לרבי רפאל ברדוגו (תשס"ב) ו'חקרי מערב' (תשע"ז). פרופ' בר-אשר הוא בעל שם עולם וזכה בפרס בן-צבי, בפרס אמ"ת, בפרס רוטשילד ובפרס ישראל.

פרופ'-משה-בר-אשר

הוא מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית וכחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוחזק גדול חוקרי לשון חכמים ומגדולי חוקרי הלשון העברית בדורנו, ומוביל המחקר בתחום המסורות והלשונות של יהודי צפון אפריקה ושל קהילות פרובנס.
על כל אלה ועוד ראתה וועדת השופטים בפרופ' בר-אשר כראוי ביותר לקבלת פרס תור הזהב בקטגוריית המחקר לשנת 2017 התשע"ז.

פרס תור הזהב לשנת תשע"ז מוענק לד"ר אבי עילם אמזלג בקטגוריית מוסיקה:

ד"ר אבי עילם-אמזלג, מוסיקולוג, נמנה עם דור של מוסיקאים ישראליים בולטים שהגיעו לארץ מארצות האסלאם בצעירותם. המסלול של מלחינים אלו כיוצרים מקומיים רווי במתח שבין המורשת המוסיקלית שהם ינקו בנערותם לבין המציאות המוסיקלית הישראלית הצעירה. עילם-אמזלג הצליח במשך הקריירה הארוכה והפורייה שלו לפתור מתחים אלו בפתרונות מוסיקליים חדשניים ומגוונים בתחומי היצירה והמחקר. עבודת הדוקטור החלוצית שלו על שירת הבקשות היא אבן דרך מכוננת בתרבות הישראלית. הוא העמיד תלמידים הרבה באוניברסיטת בן-גוריון ובמגמות למוסיקה לתלמידי תיכון.

דר-עילם-אמזלג

הוא יצר מוסיקה ישראלית-אנדלוסית חדשה מתוך ידיעה עמוקה של מסורת אבותיו, שצבר מהתנסות אישית אך גם ממחקרים אקדמיים מקוריים. מחקריו תרמו חומר גלם שלא יסולא בפז למערכות החינוך המוסיקלי בישראל. עילם-אמזלג היה בין המסייעים המרכזיים להקמת גופי ביצוע ממלכתיים שהמוקד שלהם הוא המוסיקה האנדלוסית של מרוקו ואלג'יריה והפיוט העברי המבוסס על מורשת מוסיקלית זו. הוא גם אחד המתרגמים הלכה למעשה של יוזמות אלו למציאות ממוסדת ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר. הוא היה המנצח והמנהל המוסיקלי הראשון של התזמורת האנדלוסית הישראלית והיה הראשון שכתב עיבודים קונצרטנטיים של הנובה הקלאסית האנדלוסית לתזמורת גדולה.
על סמך הישגיו בתחומי ההלחנה, הביצוע והמחקר של המוסיקה האנדלוסית ושירת הבקשות בישראל ומחוצה לה ובהנחלה של תרבות מוסיקלית זו בחברה הישראלית, ראתה וועדת השופטים בד"ר אבי עילם-אמזלג כמועמד הראוי ביותר לקבלת פרס תור הזהב בקטגוריית המוסיקה לשנת 2017 התשע"ז.

פרס תור הזהב לשנת תשע״ז על מפעל חיים מוענק לזמרת-שחקנית ריימונד אבקסיס:

על תרומתה הגדולה והחשובה להחייאתו ולהמשכיותו של הזמר המרוקאי העממי בישראל מאז שנות הששים ועד ימינו.  ריימונד אבקסיס ביצעה  בגאון, בקולה המיוחד והמרנין את השירה המרוקאית השעְבּית, תוך חידושה בעיבודים מרעננים רבים, ובכך תרמה לא רק להצלתה מכיליון, אלא גם להצבתה בקדמת הבמה התרבותית בישראל.

ריימונד נולדה בקזבלנקה ועלתה לארץ בגיל 10 עם משפחתה אל העיר אשדוד. במשך למעלה מחמישה עשורים מופיעה ריימונד בפני קהילות יהודי מרוקו וצפון אפריקה בישראל ובחו״ל, בביצוע של עשרות שירים שברבות השנים נעשו מזוהים עם אישיותה הכובשת ועם קולה מרטיט הלבבות, כמו להיטיה הגדולים ״דאכּ לחבּיבּ״, עטיווני לכּאס״, ״דאבה תנדם עלייה״, ״אנא מא נווית פרקו״ ועוד. לאורך השנים הקליטה ריימונד חמישה אלבומים עם טובי הנגנים של מוסיקת השעְבּי בישראל באולפני קוליפון.

ריימונד-אבקסיס

אלבומים אלו הפכו לנכס צאן ברזל תרבותי  בכל בית צפון אפריקאי בישראל. היא הופיעה עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד בקונצרטים רבים, ועם הרכבים מוזיקליים צעירים, בכנסים עיוניים ואקדמיים.  ריימונד הייתה לקולה של קהילה ולקולה של תרבות  ממקום של מעשה אמנותי, יוצר ושמח.

לצד השירה, בשנות השמונים של המאה העשרים החלה ריימונד אבקסיס להופיע כשחקנית בקולנוע הצרפתי בתפקידים רבים, ועשור לאחר מכן הופיעה בהצגות תיאטרון בשפה המרוקאית-יהודית, בסרטים ובסדרות ישראליות כמו ״פלורנטין״, ״המשאית״ ובסרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה כמו ״המנגליסטים״, ״אהבה זה כואב״, ״חתא יסבּח אסבּח״ (עד יאיר השחר) של הבמאי דוד דרעי ועוד.

על כל אלה ועוד ראתה וועדת השופטים בגב' ריימונד אבקסיס כראויה ביותר לקבלת פרס תור הזהב בקטגוריית מפעל חיים לשנת 2017 התשע"ז.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*