כמו בעולם העסקי וכמו בכל דבר בחיים, כשלא הולכים קדימה, הולכים אחורה. מסתמן, אשדוד כבר לא העיר האטרקטיבית למגורים כפי שהיתה ב-2 העשורים האחרונים, אולי בגלל ההגירה השלילית, אולי בגלל מחירי הדיור ואולי בגלל הקפאות הבניה והסחבת הבירוקרטית הבלתי נסבלת אנשים מוותרים ומעדיפים בערים דינמיות ומתפתחות כדוגמת אשקלון בה ההגירה היא לא רק חיובית אלא המספרים רק עולים ועולים.

מי הן הערים הגדולות בישראל?

את רשימה הערים הגדולות בישראל מובילה בגדול ירושלים עם כ850 אלף תושבים,  כפי 2 תושבים יותר מתל–אביב שבמקום השני. עם כ426 אלף תושבים

חיפה מדורגת שלישית עם 277 אלף תושבים וולא רחוק ממנה נמצאות ראשון לציון – 240 אלף, פתח–תקווה (225 אלף) ואשדוד ( 218 אלף) שהייתה במשך ב2 העשורים האחרונים, העיר החמישית בגודלה בישראל, ירדה למקום השישי.

מי שעלתה למקום השביעי היא נתניה שבה הייתה תנופת בנייה אדירה בשנים האחרונות והיא שעקפה בשנה האחרונה את באר–שבע שירדה למקום השמיני.

נקודת האור – אנחנו לא עיר צפופה

על פי נתונים רשמיים, אשדוד (נכון לעכשיו) אינה נחשבת לעיר צפופה ביחס לערים הגדולות, יש לה מרחבים שאינם מנוצלים (ראו בטבלה את הצפיפות למ"ר).

כפי שכתבנו לא פעם נושא ההגירה השלילית הוא זה שחייב להיות האור האדום ועמוד האש שיוביל את העשייה ואת קווי היסוד להתפתחות העיר. כ-7,000 איש נוטשים את אשדוד מידי שנה את העיר אשדוד, כ,4000 מגיעים לגור בה מה שמשאיר את העיר עם הגירה שלילית של כ-3000 איש, ההגירה השלילית הכי גבוהה בארץ, נתון נוסף שאין לנו ידע עליו והוא מאוד משמעותי הוא הנתונים של מי שעוזב ושל מי שמגיע לגור בעיר, מה הצרכים של אותן קהילות ומה היכולת של אשדוד לטפל בהם? האם אשדוד משנה את אופיה? אט אט מבלי שנשים לב? האם מישהו בכלל מפקח על כל התהליך מלמעלה?