לאחר מספר חודשי שקט יחסי, התחדש ירי הטילים מאיראן לעבר ישראל, והחזיר עמו שאלות רבות בקרב עובדים, הורים ומעסיקים. בשונה מהשלבים הראשונים של מבצעי "שאגת הארי" ו"עם כלביא", הפעם לא הוכרז מצב חירום מלא והמשק ממשיך לפעול תחת מדרג "מצב כתום" של פיקוד העורף.
משמעות ההחלטה היא שעסקים שבהם קיים מרחב מוגן תקני, הנגיש בזמן הנדרש, רשאים להמשיך לפעול ואף לדרוש מהעובדים להגיע למקום העבודה. בשלב זה אין הנחיה האוסרת על פעילות במקומות עבודה, למעט מגבלות הנוגעות לבטיחות ולהתגוננות.
הורים לילדים שנשארו בבית
לצד המשך פעילות המשק, המסגרות החינוכיות נסגרו בהתאם להנחיות פיקוד העורף. הורים לילדים עד גיל 14 שבית הספר או הגן שלהם נסגרו בהוראת הרשויות רשאים להיעדר מהעבודה ומוגנים מפני פיטורים, בכפוף למספר תנאים.
בין היתר, נדרש כי בן או בת הזוג אינם נעדרים גם הם לצורך השגחה על הילד, וכי אין פתרון השגחה חלופי. עבור ילדים עם צרכים מיוחדים, ההגנה מפני פיטורים חלה עד גיל 21. ההגנה אינה חלה על הורים לילדים בני 15 ומעלה.
0
0
מי מוגדר עובד חיוני?
עובדים במפעלים חיוניים מחויבים להמשיך בעבודתם גם בתקופות חירום. מדובר במפעלים שקיבלו הכרה ואישור מראש ממשרד העבודה, כאשר המעסיק מחויב ליידע את עובדיו על מעמדם.
במקרים מסוימים המדינה רשאית להוציא לעובדים אלה צווי ריתוק המחייבים אותם להתייצב לעבודה. אי הגעה לעבודה לאחר קבלת צו כזה עלולה להיחשב לעבירה פלילית.
חשוב להבחין בין "מפעל חיוני" לבין "משק חיוני". מפעל חיוני הוא עסק ספציפי שהמדינה יכולה לחייב את עובדיו לעבוד. לעומת זאת, משק חיוני מתייחס לענפים שלמים כמו חקלאות, בנייה, בנקאות, תקשורת והייטק, אשר רשאים להמשיך לפעול בעת חירום, אך ללא סמכות להוציא צווי ריתוק לעובדים.
0
קליק אחד והאפליקציה של אשדוד פור יו אצלכם בנייד
0
חופשה כפויה וחל"ת
מעסיק שבוחר לסגור את העסק מיוזמתו, גם כאשר אינו מחויב לכך על פי ההנחיות, רשאי להוציא עובדים לחופשה שנתית. עם זאת, חופשה העולה על שבעה ימים מחייבת הודעה מוקדמת של שבועיים.
במקרה של הוצאה לחל"ת, נדרשת הסכמת העובד. שינוי חד צדדי של תנאי ההעסקה ללא הסכמה עשוי להיחשב לפגיעה בזכויות העובד ואף להוביל לטענות בדבר פיטורים שלא כדין.
האם צפויה החמרה בהמשך?
נכון לעכשיו אין החלטה על סגירת המשק, אך ההמשך תלוי בהתפתחויות הביטחוניות ובהנחיות שיפרסם פיקוד העורף. במבצע "שאגת הארי" נסגר המשק באופן מלא בתחילת הלחימה ונפתח מחדש באופן חלקי בתוך פחות משבוע.
באותה תקופה, בעקבות לחצים מצד משרד האוצר וארגוני המעסיקים, הוכרו חמשת ימי הלחימה הראשונים כחל"ת לצורך קבלת דמי אבטלה. על רקע הניסיון שנצבר והמשמעות הכלכלית של סגירת המשק, ההערכה היא שהמדינה תנסה ככל האפשר לשמור על פעילות חלקית של המשק במסגרת "המצב הכתום", כל עוד הדבר יתאפשר מבחינה ביטחונית.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
אנחנו משתדלים לתת קרדיט בהתאם. אם במקרה שכחנו, תדעו שאנחנו פועלים בהתאם לחוק זכויות יוצרים, סעיף 27א. תוכלו לפנות אלינו במייל לקבלת קרדיט:[email protected]
