שתי שאילתות והצעה אחת לסדר היום שהגיש דויד אסייג נראות על הנייר כמו עניינים עירוניים שגרתיים. בפועל, הן עשויות להפוך למבחן פוליטי עבור הקואליציה ובעיקר עבור סיעתו של סגן ראש העיר אלי נכט. ההצעה המסקרנת ביותר, צילום ושידור ישיבות המועצה, כבר נדחתה בעבר כשהגיעה מהאופוזיציה. עכשיו היא חוזרת דרך חבר קואליציה שסמכויותיו נשללו, יחסיו עם הנהגת העיר הידרדרו, והוא עדיין יושב באותו צד של השולחן.

בפוליטיקה העירונית יש לפעמים מצבים שבהם השאלה החשובה ביותר אינה מה עומד על סדר היום, אלא מי הניח אותו שם. וזה בדיוק הסיפור של ישיבת מועצת העיר הקרובה.

דויד אסייג, חבר קואליציה מסיעתו של סגן ראש העיר אלי נכט, מגיע למועצה עם שתי שאילתות והצעה אחת לסדר היום. לכאורה, שלושה נושאים ציבוריים שאין ביניהם קשר מיוחד. בפועל, הם מציבים שאלות לא נוחות בפני הנהלת העיר ועלולים לחדד את הפער שבין השתייכותו הרשמית של אסייג לקואליציה לבין התנהלותו הפוליטית.

אסייג אינו חבר אופוזיציה. לפחות לא באופן רשמי. אבל מאז שלילת סמכויותיו כממונה על מינהל התפעול, מערכת היחסים שלו עם הנהגת העיר רחוקה מלהזכיר יחסים רגילים בין שותפים קואליציוניים. כעת, כשהוא ממשיך להעלות נושאים שעשויים להביך את הנהלת העיר, השאלה אינה רק כיצד תנהג הקואליציה כלפיו. השאלה המסקרנת יותר היא מה יעשה אלי נכט, האיש שעומד בראש סיעתו.

0

לסרי וכנפו: כמה סבלנות ואיפוק יגלו ברביעי

0

שלוש יוזמות, שלוש נקודות רגישות

השאילתה הראשונה של אסייג עוסקת בהתנהלות העירייה בעקבות אירוע הקטטה בחוף מי עמי, שהתרחש ב-24 בספטמבר. הנושא נוגע להתנהלות העירונית בעקבות אירוע אלימות במרחב הציבורי, ולתשובות שהעירייה תידרש לספק.

השאילתה השנייה עוסקת בתקצוב תווי מזון למשפחות נזקקות מקרן העודפים העירוניים. כאן כבר מדובר בסוגיה חברתית רגישה, שבה כל תשובה עשויה לעורר דיון על סדרי עדיפויות, אחריות ציבורית והאופן שבו מופנים משאבים לטובת משפחות הזקוקות לסיוע. אבל ההצעה השלישית היא זו שמכניסה לסיפור ממד פוליטי רחב יותר: צילום ושידור ישיבות מועצת העיר והוועדות המרכזיות. וזה כבר לא רק עניין של מצלמות.

כשהאופוזיציה הציעה, הקואליציה דחתה. ומה עכשיו?

ההצעה לצילום ולשידור ישיבות המועצה אינה חדשה. תנועת אשדודים מהאופוזיציה כבר קידמה את הרעיון בעבר, ובמהלך הקדנציה הנוכחית נתקלה בהתנגדות הקואליציה. יתרה מכך, מדובר במהלך שכבר יושם באשדוד בעבר. בקדנציה הקודמת שודרו ישיבות המועצה, לאחר שהצעה של תנועת אשדודים אושרה בשנת 2019. עם תחילת הקדנציה הנוכחית הופסקו השידורים, והניסיונות להחזירם לא זכו לתמיכת הקואליציה.

כעת מגיע אסייג ומבקש לקדם מחדש את אותו עיקרון, ואף להרחיב את השידורים בהמשך לוועדות המרכזיות. המשמעות הפוליטית ברורה: הנהלת העיר נדרשת להתמודד עם הצעה שכבר התנגדה לה, אלא שהפעם היוזם אינו חבר אופוזיציה אלא חבר קואליציה. אם תתנגד שוב, היא תידרש להסביר מדוע. אם תשנה את עמדתה, תעלה השאלה מה השתנה מאז הפעמים הקודמות.

אפשר כמובן להתנגד לשידור הישיבות מטעמים ענייניים, לרבות עלויות, היבטים משפטיים ואופן ניהול הדיונים. אבל אלה נימוקים שצריכים לעמוד למבחן בפני עצמם, בלי קשר לזהות חבר המועצה שמגיש את ההצעה. והפעם, זהות המגיש היא בדיוק מה שהופך את הדיון למעניין כל כך.

0

אסייג ונכט. מה יהיה ברביעי?

0

אסייג כבר שילם את המחיר. האם נשאר לו מה להפסיד?

כדי להבין את ההתנהלות של אסייג צריך לחזור לנובמבר 2025, אז הודיע לו ראש העיר יחיאל לסרי על שלילת סמכויותיו כממונה על מינהל התפעול, לאחר תקופה שבה השמיע ביקורת על התנהלות העירייה. זו הייתה נקודת מפנה ביחסיו עם הנהגת העיר. מאז אסייג ממשיך לשבת בקואליציה, אבל עצמאותו הפוליטית בולטת. הוא אינו נמנע מהעלאת נושאים רגישים, גם כאשר הם עשויים לעורר אי נוחות אצל מי שאמורים להיות שותפיו.

במצב כזה עולה שאלה פוליטית מתבקשת: מה המשמעות של חברות בקואליציה כאשר מערכת היחסים עם הנהגתה כמעט אינה מתקיימת? מבחינת אסייג, מעבר רשמי לאופוזיציה עשוי להיות בעיקר השלמה פורמלית של מצב פוליטי שכבר נוצר בפועל. זו אינה בהכרח כוונתו, אבל זהו אחד ההבדלים המשמעותיים בינו לבין יו"ר סיעתו. כי בעוד אסייג כבר איבד את סמכויותיו, אלי נכט עדיין מכהן כסגן ראש העיר.

אלי נכט והדילמה שאיש אינו ממהר לדבר עליה

כאן נמצא, בעיניי, הסיפור הפוליטי המסקרן ביותר של הישיבה. אלי נכט ודויד אסייג משתייכים לאותה סיעה, אבל נקודות המוצא שלהם מול הקואליציה שונות לחלוטין. נכט הוא סגן ראש עיר. למעמדו בקואליציה יש משמעות פוליטית ומעשית, ופרישה ממנה עשויה לגבות ממנו מחיר משמעותי. אסייג, לעומתו, כבר איבד את סמכויותיו ומנהל מערכת יחסים מצומצמת מאוד עם הנהגת העיר.

הפער הזה אינו מחייב בהכרח עימות בין השניים, אבל הוא בהחלט יוצר פוטנציאל למחלוקת סביב חופש הפעולה של הסיעה וחבריה. עד כה לא התפתח בין נכט לאסייג עימות פומבי סביב הסוגיה הזאת. כלפי חוץ, השניים ממשיכים להשתייך לאותה מסגרת פוליטית. אלא שהשאלה היא מה קורה כאשר חבר סיעה מבקש לקדם מהלך שהקואליציה כבר דחתה, בעוד יו"ר הסיעה מחויב גם למסגרת הקואליציונית שבתוכה הוא מכהן.

האם נכט יתמוך בהצעה של אסייג? האם יאמץ את עמדת הנהלת העיר אם זו תתנגד? האם יאפשר חופש הצבעה? ואולי תימצא דרך להגיע להסכמה שתייתר את הדילמה? כל האפשרויות פתוחות, אבל עצם קיומן ממחיש את המורכבות הפוליטית.

0

אלי נכט בדילמה.

0

המבחן אינו רק בהצבעה

במועצת העיר לא כל מחלוקת מגיעה להצבעה דרמטית. לעיתים דווקא מה שקורה לפני ההצבעה מלמד הרבה יותר על יחסי הכוחות. האם ההצעה תובא לדיון במתכונתה המקורית? האם הנהלת העיר תציע חלופה? האם יתקיים ניסיון להגיע להסכמה מוקדמת? והאם אסייג יהיה מוכן לקבל פשרה?

אלה שאלות מעניינות משום שהן עשויות להמחיש כיצד מתמודדת הקואליציה עם יוזמה עצמאית של אחד מחבריה. גם עבור האופוזיציה נוצר כאן מצב מסקרן. תנועת אשדודים, שקידמה את נושא השידורים בעבר, עשויה למצוא את עצמה תומכת בהצעה שמגיעה הפעם מספסלי הקואליציה. אם כך יקרה, החלוקה המסורתית בין קואליציה לאופוזיציה עשויה להתערער, לפחות סביב הנושא המסוים הזה.

תיבת הפנדורה נמצאת בתוך הסיעה

הסיפור של אסייג ונכט אינו חייב להסתיים בפרישה, בפיצול או בעימות פומבי. פוליטיקה עירונית יודעת להכיל לא מעט מתחים, ולעיתים הצדדים מעדיפים להמשיך במסגרת משותפת גם כשהם אינם רואים את הדברים באותה צורה. אבל יש גבול לכמות השאלות שאפשר להשאיר ללא תשובה.

אם אסייג ימשיך להגיש הצעות שאינן תואמות את עמדת הקואליציה, נכט עשוי להידרש בשלב כלשהו להבהיר כיצד הוא רואה את חופש הפעולה של חברי סיעתו. לא בהכרח כדי לבחור בין אסייג לבין הנהלת העיר, אלא כדי להגדיר את הכללים שלפיהם הסיעה פועלת. וזו בדיוק תיבת הפנדורה שהישיבה הקרובה עשויה לפתוח.

לא בהכרח בגלל השאילתה על הקטטה בחוף מי עמי, ולא בהכרח בגלל תווי המזון למשפחות הנזקקות. אפילו לא בגלל המצלמות עצמן. אלא בגלל השאלה הפשוטה לכאורה: האם אפשר להיות חלק מקואליציה, להתנגד לעמדותיה בנושאים ציבוריים ולהמשיך להתנהל כאילו אין לכך משמעות פוליטית?

0

0

המצלמות הן רק התפאורה

יש משהו אירוני בכך שדווקא ההצעה להחזיר את המצלמות לאולם מועצת העיר עשויה להציף שאלות על מה שמתרחש מחוץ לטווח הצילום.

הציבור מבקש לדעת כיצד מתקבלות החלטות, מי תומך, מי מתנגד ומי נושא באחריות. אסייג מבקש להחזיר את השידורים. הקואליציה כבר התנגדה בעבר. ונכט, לפחות לעת עתה, נמצא בין שני עולמות פוליטיים שעדיין מתקיימים תחת אותה קורת גג. ייתכן שהישיבה הקרובה תסתיים ללא דרמה מיוחדת. ייתכן שיימצא פתרון מוסכם, וייתכן שההצעה כלל לא תגיע להצבעה שתעמיד את יחסי הכוחות למבחן.

אבל גם אם לא תתרחש הכרעה, השאלות כבר מונחות על השולחן. כי לפעמים, כדי להבין מה באמת קורה בפוליטיקה המקומית, לא צריך לחכות שהמצלמות יתחילו לשדר. צריך רק לראות מי מוכן להרים את היד, מי מעדיף להשאיר אותה למטה, ומי מקווה שבכלל לא יצטרך לבחור.

0

ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר

0