הלן גלבר מצטרפת לרשימתו של גדי אייזנקוט, יחיאל לסרי מחזיק חזק במרכז הליכוד באשדוד, ושניהם כבר מבינים שהבחירות לכנסת עשויות להיות הרבה יותר מעוד מערכת בחירות ארצית. בעוד שנתיים ייפתחו הקלפיות גם באשדוד, והשאלה מי יישב בלשכת ראש הממשלה עשויה להשפיע על מאזן הכוחות בעיר.
כשהדרך לירושלים עוברת דרך אשדוד
בפוליטיקה אוהבים לומר שהכול מקומי. באשדוד, כך מתברר, גם הפוליטיקה המקומית מתחילה להיות ארצית. הבחירה של הלן גלבר להצטרף לרשימתו של גדי אייזנקוט, גם אם במקום שאינו נחשב ריאלי, היא הרבה יותר מהצהרת תמיכה במועמד לראשות הממשלה. זו הצבת דגל, בחירת מחנה ובעיקר הימור פוליטי מחושב לקראת היום שאחרי.
מהצד השני ניצב ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, איש הליכוד, שנהנה משליטה כמעט מוחלטת במרכז הליכוד באשדוד ומקשרים פוליטיים עמוקים עם מפלגת השלטון. עבורו, המשך שלטון הליכוד בירושלים הוא לא רק עניין אידיאולוגי. מדובר גם ביתרון פוליטי משמעותי לקראת מערכת הבחירות הבאה בעיר.
וכך, בלי שאיש הכריז רשמית על פתיחת המרוץ לראשות העיר, שני היריבים כבר מוצאים את עצמם משני צדדיו של המאבק על השלטון בישראל.
0
לזרי ובנימין נתניהו
0
גלבר הימרה על כלום, ויש לה לא מעט מה להרוויח
צריך להודות, מבחינת הלן גלבר מדובר במהלך פוליטי מתוחכם. המקום ברשימתו של אייזנקוט אולי לא יכניס אותה לכנסת, אבל הוא בהחלט עשוי להכניס אותה עמוק יותר לתודעה הארצית ולחבר אותה למוקדי כוח חדשים.
גלבר לא ויתרה על תפקיד קיים, לא נטשה כיסא בכנסת ולא סיכנה משרה ממשלתית. היא בחרה צד במאבק פוליטי שגם כך הייתה לו משמעות מבחינתה. אם אייזנקוט יצליח להוביל שינוי שלטוני, היא עשויה להגיע לבחירות המקומיות עם רוח גבית, קשרים חדשים ואולי אפילו ראש ממשלה שמכיר אותה בשמה.
ואם נתניהו ינצח? גלבר תחזור לאשדוד, תמשיך את פעילותה המקומית ותנסה להציג את המהלך כהרחבת מעגלי ההשפעה שלה. מבחינת הסיכון הפוליטי הישיר, קשה למצוא כאן הפסד גדול.
אלא שלמטבע הזה יש גם צד שני, והוא צבוע בכחול-לבן של הליכוד.
0
אייזנקוט בסוכה של גלבר
0
ומה יגידו הליכודניקים של גלבר?
אשדוד היא עיר עם ציבור ליכודי משמעותי, ולא מעט מתומכיה של גלבר מזוהים דווקא עם הימין ועם הליכוד. הדוגמה הבולטת נמצאת ממש בתוך הסיעה שלה: עמירם בן זקן, מספר שתיים ברשימתה, שמקפיד לעשות הפרדה מוחלטת בין הפוליטיקה בירושלים לבין הפוליטיקה באשדוד.
מבחינתו, אפשר לתמוך בליכוד בבחירות לכנסת ובהלן גלבר בבחירות לעירייה, בלי לראות בכך סתירה.
אבל האם כל המצביעים חושבים כך?
כאן נמצאת אחת המשוואות המסקרנות של הבחירות הבאות. כמה מצביעי ליכוד יתקשו להצביע לגלבר בעקבות החיבור לאייזנקוט? וכמה מצביעים חדשים, שאולי לא ראו בה בעבר מועמדת טבעית, דווקא יתקרבו אליה בזכותו?
את המשוואה הזאת כנראה לא נדע לפתור לעולם במדויק. גם סוקרים מנוסים יתקשו להפריד בין הצבעה אידיאולוגית, נאמנות אישית והעדפות מקומיות. אבל אין ספק שהמהלך של גלבר מוסיף משתנה חדש למערכת הפוליטית האשדודית.
0
ארציות לחוד, ומקומיות לחוד. עמירם בן זקן
0
לסרי מעדיף את ירושלים בצד שלו
גם בצד של יחיאל לסרי מבינים היטב את המשמעות.
ראש העיר המכהן מגיע למערכות בחירות עם יתרונות ברורים של שלטון מקומי, ניסיון, מנגנון פוליטי וקואליציה רחבה. אבל יש הבדל בין ראש עיר המזוהה עם מפלגת השלטון בירושלים לבין ראש עיר שמפלגתו יושבת על ספסלי האופוזיציה.
זה לא אומר שראש עיר מהאופוזיציה אינו יכול לנהל עיר או להשיג תקציבים. בהחלט אפשר. אבל בפוליטיקה הישראלית, שבה קשרים, נגישות למשרדי הממשלה והשפעה על סדרי עדיפויות הם חלק בלתי נפרד מהמשחק, קשה להתעלם מהיתרון של מי שמחובר ישירות לשלטון.
אם הליכוד יאבד את ראשות הממשלה, לסרי עלול למצוא את עצמו מנהל את השנתיים האחרונות לקראת הבחירות המקומיות בתנאים פוליטיים פחות נוחים. לא בהכרח חלשים, אבל בוודאי שונים מאלה שהכיר.
ושנתיים, בפוליטיקה, הן מספיק זמן כדי לשנות את כללי המשחק.
גם לש"ס ולאגודת ישראל יש מה להפסיד
אלא שהסיפור אינו מסתיים בליכוד.
ש"ס ואגודת ישראל, השותפות הפוליטיות של לסרי באשדוד, הן חלק משמעותי ממערך התמיכה שמעניק לו יתרון בבחירות המקומיות. התמיכה החרדית המאורגנת היא אחד הנכסים הפוליטיים החשובים של ראש העיר המכהן.
אבל מה יקרה אם שתי המפלגות ימצאו את עצמן באופוזיציה בירושלים?
שנתיים מחוץ לממשלה הן לא בדיוק חופשה באילת. אלה שנתיים שבהן הנגישות לתקציבים, למשרדי הממשלה ולמוקדי קבלת ההחלטות עלולה להצטמצם. אלה גם שנתיים שבהן היכולת לנהל משא ומתן פוליטי מתוך עמדת כוח ממשלתית עשויה להיחלש.
המשמעות אינה שהמפלגות החרדיות יפסיקו לתמוך בלסרי. ממש לא. אלא שהן עשויות להגיע לשולחן המשא ומתן המקומי עם קלפים אחרים ביד.
ומי שמכיר את הפוליטיקה באשדוד יודע שלפעמים הקלפים חשובים לא פחות ממספר המנדטים.
0
0
27 באוקטובר: השעון המקומי מתחיל לתקתק
ב-27 באוקטובר, בדיוק שנתיים לפני מועד הבחירות המקומיות באוקטובר 2028, אפשר יהיה להתחיל לספור לאחור באופן רשמי כמעט.
עד אז עשויה להתברר גם תמונת השלטון הארצית, והיא תלווה את אשדוד לאורך הדרך לקלפי המקומית.
אם נתניהו יישאר ראש ממשלה, לסרי יוכל להמשיך להציג את הקשר הישיר שלו למפלגת השלטון כנכס פוליטי. אם אייזנקוט יהיה חלק מהנהגת השלטון החדש, גלבר תוכל לנסות למנף את ההחלטה שקיבלה כבר עכשיו.
כמובן, אף ראש ממשלה לא יכול להבטיח ניצחון בבחירות לראשות עיר. התושבים מצביעים גם על ניקיון, חינוך, תחבורה, פיתוח, שירותים עירוניים ובעיקר על מידת שביעות הרצון שלהם מהעיר שבה הם חיים.
אבל פוליטיקה אינה מתנהלת רק על מדרכות וכבישים. היא מתנהלת גם במסדרונות הכנסת, בלשכות השרים ובקשרים האישיים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
0
כל הסצנה של האוכל באשדוד במקום אחד!
0
המנצח בירושלים לא בהכרח ינצח באשדוד
יש משהו אירוני בכך ששני היריבים המקומיים, שכל אחד מהם מבקש להוביל את אשדוד, עשויים למצוא את עצמם ממתינים לתוצאות הבחירות הארציות כמעט באותה דריכות שבה ימתינו לתוצאות הבחירות בעירם.
לסרי ירצה לראות את נתניהו ממשיך להחזיק במפתחות ללשכת ראש הממשלה. גלבר תשמח לראות את אייזנקוט מגיע לעמדת השפעה משמעותית, רצוי כזו שתאפשר לה להציג את החיבור אליו כהשקעה שהניבה תשואה.
שניהם היו מעדיפים להגיע לאוקטובר 2028 כשבירושלים יושב מישהו מהמחנה שלהם.
אלא שבפוליטיקה, כידוע, לא תמיד מקבלים את מה שמזמינים.
מה שבטוח הוא שעם סיום הבחירות הארציות, יהיו תוצאותיהן אשר יהיו, יתחיל באשדוד מרתון פוליטי של שנתיים. מרתון שבו כל החלטה, כל ברית, כל תקציב וכל תמונה משותפת עם שר או ראש ממשלה עשויים להפוך לחלק ממערכת הבחירות המקומית.
והפעם, כשידברו באשדוד על הדרך לירושלים, כדאי יהיה לבדוק גם מי סולל את הדרך חזרה.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
