יש אנשים שעושים הרבה מעבר למה שמצופה מהם. אנשים שבוחרים לתת, להתנדב, להוביל, להשפיע, לחבר בין אנשים או פשוט להיות שם כשמישהו אחר זקוק להם. לפעמים העשייה שלהם זוכה לכותרות, ולעיתים היא מתקיימת הרחק מאור הזרקורים, בשקט, בהתמדה ומתוך תחושת שליחות. מבחינתנו באשדוד פור יו, אף אחת מהדרכים האלה אינה מובנת מאליה.
פרויקט "אנשי השנה" של אשדוד פור יו הפך למסורת שנולדה מתוך הרצון לעצור פעם בשנה את מרוץ החדשות ולהפנות את הזרקור לאנשים שעושים את אשדוד טובה יותר. לא בהכרח בגלל תפקיד או תואר, אלא בזכות עשייה חברתית, התנדבותית וערכית, בזכות יוזמה, נתינה והשפעה על האחר.
ראש השנה הוא אולי הרגע המתאים ביותר לעשות זאת. רגע לפני שמתחילה שנה חדשה, אנחנו עוצרים, מביטים באנשים שהשאירו חותם בשנה שחלפה ואומרים להם את שתי המילים הפשוטות שלפעמים נשכחות בתוך השגרה: תודה לכם.
נורית טופז, פעילת ציבור יו"ר תושווים
גיל, מצב משפחתי ועיסוק: 49, אמא לאמילי, מגדלות יחד את ניסים חתול עיוור, מנהלת תחום החינוך והשיקום בצער בע"ח ר"ג והסביבה ומנהלת פרויקט בעמותת ידי אור. מתמודדת עם פיברומיאלגיה, פעילת ציבור, אקטיביסטית ומרצה. מייסדת ויו"ר תנועת תושווים, ראש מטה משפחות החטופים לשעבר באשדוד וראש מטה מפלגת ביחד בעיר (בשותפות עם יוסי סבג). דוברת ומזכירת מועדון ליונס אשדוד ומקימת לאו אשדוד מועדון השני בארץ להתנדבות ומנהיגות אנשים עם צרכים מיוחדים, סטודנטית למדעי החברה והנדסאית כימיה.
האוטיזם שהחליט לבקר בביתנו (משנת 2005) הביא אותי לצומת אשר אני צריכה לבחור האם ליפול לבור שנפער לפניי או שאני בוחרת לקום החלטתי שאני בוחרת כל בוקר לקום ולעשות טוב, להוות להורים למשפחות ולא.נשים עם צרכים מיוחדים, לגיל השלישי, נשים, בעלי חיים ולכל קהילה הזקוקה לתמיכה אני שם – לתת קרן אור ותקווה.
0
0
כמה שנים אתם חיים או פועלים באשדוד, ומה החיבור האישי שלכם לעיר?
ילידת אשדוד ברובע ו' כיום גרה היום ברובע א'. פעילת ציבור ב 20 שנים האחרונות.
ספרו בקצרה על הפעילות או היוזמה שבגינה נבחרתם להיות בין אנשי השנה. מה עשיתם ולמען מי?
כאמא לילדה מיוחדת ניצבת למול עניי המטרה כל יום ובכל רגע נתון – לפעול למען הקהילות הזקוקות לתמיכה, הקהילות השקופות, עדיין. מלווה משפחות רבות מרגע קבלת האבחון של ילדם לאורך כל המסע שלהם במיצוי הזכויות, ליווי הורים לבוגרים עם צרכים מיוחדים שמסיימים את מערכת החינוך ומחפשים את המענה הבא עבורם כאשר ההיצע במרחב הציבורי לא נותן לעיתים את המענה המיטבי. זיכרון בסלון כבר 12 שנים ובכל שנה כל העיר מתכנסת לסלונים מגוונים לפגוש בשורדי השואה, משפחותיהם ובסיפור הישרדות, מאות ילקוטים ממוחזרים כל שנה ומחולקים למשפחות הזקוקות לכך ביוזמת תיק לכל תלמיד זו השנה ה 11 בעיר.
מקבלת פניות במגוון תחומים החל מחוסר נגישות פיזית במרחב הציבורי, מחסור במשרות נגישות עבור בוגרים עם צרכים מיוחדים שהביא אותי לשיתוף פעולה מיוחד עם מקדונדלס, בתי קולנוע, בית החולים אסותא שפתחו משרות נגישות, צורך בכיתת ל"ל שהפך למאבק קצר שצלחנו בו ונפתחה כיתה בבית ספר אריאל, הסעה שלא מגיעה בזמן, ילדים שמשובצים בקצה השני של העיר ללא שום סיבה מוצדקת, לסייע למשפחה שפנתה עבור קשיש שלא הצליח להשתלב מרכז היום המתאים עבורו בעיר כי הוא נפל בין הכיסאות, מדבקות מוות הצהובות שהבאנו לשינו וכעת הן מודבקות בחלק הפנימי של הפח על מנת למנוע פציעות ומוות של בעלי חיים, המתפרה הקהילתית אשר קמה בבית בלב כאשר את התופרות המתנדבות דיירות בית בלב שרה, בטי ורחל מובילה ציונה קום.
אסיים באחת היוזמות המיוחדות עבורי מאז השבעה באוקטובר רגע בו הכל השתנה, עצר. אני הרגשתי צורך עז לבטא את הכאב העצום והתסכול ולא הייתי לבד בתחושות הללו, עשיתי כל שביכולתי להשאיר את מודעות החזרת החטופים על סדר היום העירוני. מיצג החטופים הזמני שהקמנו הפך לעץ זית מיוחד צמוד לבניין העירייה 'הד תפילותיי' יוזמה של ורדה גנזך ואנוכי אשר הבאנו לפתחו של ראש העיר דר יחיאל לסרי אשר לקח אותה בשתי ידיו והוצאנו זאת לפועל יחדיו. אנדרטה שלא תיתן לנו לשכח את מה שעבר עלינו כעם, גם השנה יתקיים מפגש 'סלון עוטף' לזיכרון השבעה באוקטובר ברחבת עץ הזית.
0
0
האם היה השנה רגע, מפגש, אדם או אירוע שגרם לכם להבין שהעשייה שלכם באמת משנה משהו?
הקמת מועדון המתנדבים השני בארץ ובעולם לאנשים עם צריכים מיוחדים – מועדון לאו אשדוד. אחד הרגעים המרגשים שלי השנה מועדון הנותן הזדמנות שווה בהתנדבות ומנהיגות לאנשים עם צרכים מיוחדים ויש להם נשיא – נאור בן הרוש אשר בחר לעצמו שני סגנים – נתנאל צבעוני ואיתי בסטקר. אין מרגש מזה – גאה בהם.
למה את עושה את מה שאת עושה? מה גורם לך להמשיך גם כשקשה, מתסכל או דורש מכם מחיר אישי?
המנוע שלי זו ביתי אמילי, שעד לפני 4 חודשים הייתה חיילת 4.5 שנים בשווים במדים, נערה עם אוטיזם ששינתה את חיי הפכה אותי לאדם טוב יותר, סבלני יותר והיא משנה את הסביבה שלנו לטובה יותר.
האם לעשייה שלכם יש מחיר מבחינת זמן, משפחה, עבודה או החיים האישיים? על מה את נאלצת לפעמים לוותר?
להיות בעשייה ציבורית זו זכות עצומה אשר מצריכה שעות רבות של נתינה ונותנת כוחות רבים חזרה, עם השנים למדתי לשלב יחד, חלק מהדברים נעשים בקצב שונה, כאשר אני גם עוצרת הכל לתת זמן לבית ולעצמי.
0
0
האם יש אדם אחד שפגשתם בדרך והסיפור שלו נשאר איתך במיוחד? נשמח לשמוע עליו, ככל שניתן לשתף.
אחד מהאנשים המיוחדים שפגשתי בחיי היה במסגרת זכרון בסלון שאני מובילה זו השנה ה 12 בעיר פגשתי את שלמה יוסף שורד שואה בן 92 אשר לוקח חלק במפגשי זכרון בסלון בעיר, באחד מהמפגשים בהם סיפר שלמה את סיפור השרדותו שמנו לב שהוא חוזר ומדגיש את הכאב שלא יכול היה לחגוג את בר המצווה שלו. אי אפשר היה לחזור לסדר היום עם המטען הזה שהלך איתנו לנוכח הכאב של שלמה והחלטנו לקיים עבורו בר מצווה מאוחרת בגיל 92, בשיתוף עם חבד אשדוד, זה היה אחד האירועים שנחקקו בליבי וזכרוני לעד.
–
–
לאו דווקא ההישג הגדול ביותר על הנייר, אלא הדבר שעשה לכם הכי טוב בלב.
אחד מההישגים שאני מאוד גאה בהם הוא שינוי תקנה ארצית שהביא לביטול איסור החזקת בעלי חיים לאוכלוסיית הגיל השלישי אשר עוברים לדיור המוגן ציבורי יחד עם בעלי החיים שלהם. בשינוי המרגש היה שקרה בעקבות פניית ארגון נח אליי הבאנו לרווחתם של תושבים בגיל הזהב ושל בעלי החיים ובנוסף להפסקת נטישת בעלי חיים. השינוי לתקנה חל בכל הארץ משנת 2019.
איזה יעד, חלום או שינוי עדיין מחכה לכם, ומה הייתם רוצים שיקרה בשנה הקרובה?
יש המון יעדים גם ציבוריים וגם אישיים.. היעד הקרוב הוא לסיים השנה את התואר הראשון במדעי החברה, להמשיך לתואר השני ולהוציא את ספר הביכורים שלי.
0
0
אם הייתם יכולים לשנות דבר אחד בעיר בשנה הקרובה, מה הייתם בוחרים לשנות?
להרחיב את מרכזי היום בעיר למרכזי יום אקדמיים לבוגרים עם צרכים מיוחדים אשר יעניקו להם שוויון הזדמנויות אמיתי גם באקדמיה לכלל קשת התמיכות ובכך לשנות את הסללה לתעסוקה, הגיע הזמן.
מה אתם מאחלים לתושבי אשדוד ולכם באופן אישי לקראת השנה החדשה?
מאחלת לתושבות ותושבי אשדוד שנה שלווה, שווה ומלאה בעשיית הטוב.
0
0
0אנשים מבחוץ רואים את ההצלחה, מה הם לא יודעים על הדרך שעברת כדי להגיע אליה?"
הצלחה הנה תוצר של שנים רבות של התמדה ואמונה יום יומית בצדקת הדרך עם למידה, הקשבה עמוקה ואמיתית לשטח – מגובה המדרכה שאת כל המסע הזה אני בעצם עוברת כאמא למיוחדת עם המסע האישי והאתגרים כמשפחה מיוחדת מאז האבחון של בתי ששינה הכל.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
