יש אנשים שעושים הרבה מעבר למה שמצופה מהם. אנשים שבוחרים לתת, להתנדב, להוביל, להשפיע, לחבר בין אנשים או פשוט להיות שם כשמישהו אחר זקוק להם. לפעמים העשייה שלהם זוכה לכותרות, ולעיתים היא מתקיימת הרחק מאור הזרקורים, בשקט, בהתמדה ומתוך תחושת שליחות. מבחינתנו באשדוד פור יו, אף אחת מהדרכים האלה אינה מובנת מאליה.
פרויקט "אנשי השנה" של אשדוד פור יו הפך למסורת שנולדה מתוך הרצון לעצור פעם בשנה את מרוץ החדשות ולהפנות את הזרקור לאנשים שעושים את אשדוד טובה יותר. לא בהכרח בגלל תפקיד או תואר, אלא בזכות עשייה חברתית, התנדבותית וערכית, בזכות יוזמה, נתינה והשפעה על האחר.
ראש השנה הוא אולי הרגע המתאים ביותר לעשות זאת. רגע לפני שמתחילה שנה חדשה, אנחנו עוצרים, מביטים באנשים שהשאירו חותם בשנה שחלפה ואומרים להם את שתי המילים הפשוטות שלפעמים נשכחות בתוך השגרה: תודה לכם.
ד"ר משה דרור בן 75 (בנובמבר הקרוב); אלמן, בזוגיות טובה עם אביבה מרקוביץ מזה 3 שנים. אב לשלושה וסב לשישה נכדים מדהימים.
אשדוד ואני:
כמה שנים אתם חיים או פועלים באשדוד, ומה החיבור האישי שלכם לעיר?
אני תושב אשדוד מאז שנת 1963, עת עליתי מארגנטינה עם הוריי ואחיותיי. הקשר שלי לעיר היה לאורכם של כל השנים, חזק ומהודק. מתחילת דרכי בה התאהבתי במקום שגדל והתפתח אל מול עיני. כבר כנער אהבתי את גבעות החול הזהובות ונחשפתי לאנשים מן העליות השונות. עקבתי בסקרנות אחר שפתם, לבושם, התנהגותם ותרבותם. שיחקתי עם חברים שבקושי יכולתי לתקשר עימם. מגיל צעיר, ברכיבה על אופניי, אהבתי להסתובב ברחובות אשדוד ולבחון את המבנים שהלכו וצמחו בה; את המוסדות השונים ואת בתי הספר; את אזורי התעשייה בהם קמו להם מפעלים רבים ומרשימים לזמנם. אשדוד חקוקה בליבי ועד היום מקננת בי השאלה הפתוחה שטרם ניתנה לה תשובה מנומקת: איך קרה שמעיירת פיתוח זניחה שתושביה העולים בנו למען עולים אחרים, הפכה ביום מן הימים להיות העיר החמישית בגודלה בישראל? איך קרה שאוכלוסייה בעלת חתך סוציו-אקונומי נמוך, ממדינות ותפיסות שונות עד מנוגדות בנו כאן עיר לתפארת? מהו ה-DNA המסתתר מאחורי הצלחתם המוכחת של אשדודים מתחום הספורט, הבידור, המוזיקה, העיצוב, ההסברה והתקשורת, הביטחון, האקדמיה, האמנות ועוד? לאורכם של שנותיי באקדמיה – כסטודנט וכמרצה – חקרתי את אשדוד בתחומים שונים ואת התשובה לאותן השאלות, אני מקווה עוד למצוא.
0
צילום: אורי קריספין
0
העשייה שבזכותה אתם כאן:
ספרו בקצרה על הפעילות או היוזמה שבגינה נבחרתם להיות בין אנשי השנה. מה עשיתם ולמען מי?
במהלך שנות בגרותי בעיר ולאחר ניהולו של משרד הפרסום במשך שני עשורים, ניהלתי בשני העשורים שלאחריהם את יחסי הציבור של עיריית אשדוד על לפרישתי לגמלאות. אז, במקביל לכתיבת ספרים ביוגרפיים אחדים, קיבלתי את ההצעה לנהל את הארכיון העירוני שהיה לא פעיל במשך שנים אחדות. זה היה עבורי אתגר לא קטן, אבל מסקרן לא פחות. הכרתי את האוכלוסיות השונות, את מבנה העיר על מוסדותיה, הכרתי את נבחרי העיר על דעותיהם וזכיתי להיות מעורב בעשייה העירונית, כעובד ציבור וגם כדירקטור של מוסדות אחדים. להצעה המפתה ההיא בראשית שנת 2022 לא יכולתי לסרב. נרתמתי למשימה ולשם הוצאתה אל הפועל חשבתי לי שנכון יהיה להקים בעיר ארכיון היסטורי ודיגיטלי על מלא. כזה שאין צורך להגיע אל משרדיו כדי לקבל את המידע אלא ניתן לאתר את המידע על העיר מכל מחשב ומכל טלפון חכם. וכך יצאתי לדרך. בסיועם של עובדים מסורים ומתנדבים יקרים מפז, נבנה בעיר ארכיון דיגיטלי שמספר את סיפורה של אשדוד ואשר זוכה להכרה ולשבחים של ארכיון המדינה ושל האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. בפועל, הארכיון שלנו אוסף את חלקי הפאזל המרכיבים את תמונתה של העיר הצעירה והדינאמית שלנו. פאזל שכיף להרכיב את חלקיו לתמונה הרואים אותה כמהממת.
הרגע שבו הבנתם שזה באמת משמעותי:
האם היה השנה רגע, מפגש, אדם או אירוע שגרם לכם להבין שהעשייה שלכם באמת משנה משהו?
בארכיון המתקדם שלנו מתארחות קבוצות של תושבים וגם בודדים לא מעטים. הם נחשפים לעבודה ולתוצרים; הם רואים מול עיניהם את ההיסטוריה של העיר בהתהוותה, בהתרגשות לא מועטה. כך לגבי ותיקי העיר הנזכרים במה שהיה כאן וגם בצעירים המופתעים לא פעם מ-איך שנראתה השכונה בה הם מתגוררים – בעבר הרחוק. השנה חגגנו שלוש שנים להשקתו של הארכיון שלנו, בהתרגשות לא קטנה. אבל השנה גם הבנו את גודל העשייה. לא רק משום התנועה הרבה הנרשמת באתר האינטרנט של הארכיון ובכמות הפוקדים את דפי הרשתות החברתיות, אלא בגלל התגובות, ההשתתפות והמעורבות של התושבים בפרסומי הארכיון. לפתע "נפל לנו האסימון" והגענו לתובנה הברורה שענינו לצורך שכלל לא ידענו על מחסורו: ההיסטוריה של אשדוד; מה היה כאן ומי תרם לעשייה; הדמויות שנטלו חלק; על הצלחות וכישלונות ועל מה לא? ענינו לצורך המרוכז במילה בודדת אחת: נוסטלגיה. כיום רבים מאוד הם התושבים הפונים בעצמם למסור סיפורים ואמצעי תיעוד לארכיון ההולך וגדל בקצב מסחרר. עובדי ומתנדבי הארכיון מבינים יחד איתי עובדה חשובה: הקמנו ואנו מפעילים מוסד עירוני קהילתי משמעותי.
0
צילום הארכיון העירוני
0
מה מניע אתכם?
למה אתם עושים את מה שאתם עושים? מה גורם לכם להמשיך גם כשקשה, מתסכל או דורש מכם מחיר אישי?
הקשר שלי לארכיון לא יכול להימדד בשעות עבודה. עבורי, זהו וירוס ללא תקנה. מניעים אותי מספר דברים: להספיק להגיע למידע שטרם אותר לפני היעלמותו; החתירה לשדרוג הארכיון מן הבחינה הטכנולוגית, המתקדמת בצעדי ענק; המענה לכל הפונים לארכיון בתשובות מבוססות ומדויקות; לשים יד על כל פיסת נייר או קובץ המאירים את גדילתה והתפתחותה של אשדוד. אך לא פחות מכך – להמשיך את המומנטום לפיו הארכיון ההיסטורי דיגיטלי שלנו מהווה מקור לגאווה לרבים.
המחיר האישי:
האם לעשייה שלכם יש מחיר מבחינת זמן, משפחה, עבודה או החיים האישיים? על מה אתם נאלצים לפעמים לוותר?
אין עיסוק מעמיק ולאורך זמן שאינו דורש מחיר אישי. בלעדי הטיפול בארכיון לבטח יכולתי לטייל יותר ולהשקיע שעות רבות יותר עם הילדים, הנכדים ועם בת הזוג. אבל אני לא מרגיש כמי שמשלם מחיר אלא כמי שעושה למען ההבנה הידועה, לפיה חשוב ללמוד את העבר על מנת לתכנן את העתיד. זה נכון תמיד. בכל מקום. גם בעירנו אשדוד. אז יש מחיר, אבל הוא ממש כדאי!
0
צילום: הארכיון העירוני
0
האדם שלא שוכחים:
האם יש אדם אחד שפגשתם בדרך והסיפור שלו נשאר אתכם במיוחד? נשמח לשמוע עליו, ככל שניתן לשתף.
האדם שלא אשכח עד סוף ימיי הוא אבי ז"ל. איש ישר דרך, מסודר, קפדן ודייקן. ממנו למדתי על צדק, על עבודה קשה ולא פחות מכך – על התמדה. הוא האיש שתמיד היה אומר לי: ״לא משנה מה תעשה – תעשה את זה הכי טוב שאפשר״.
על מה אתם הכי גאים השנה?
לאו דווקא ההישג הגדול ביותר על הנייר, אלא הדבר שעשה לכם הכי טוב בלב.
אני יותר מאשר גאה בנכדיי. אלה שאיתם התרועעתי על השטיחים ועל מדשאות, גדלים בקצב אותו קשה לי לתפוס: הגדולה סיימה את לימודיה התיכוניים; זה שאחריה מתחיל את לימודיו בקולג' בארה"ב; אחיותיו עברו בהצלחה לאחרונה את הטסט הראשון בנהיגה, הנכד שרק אתמול עבר ברית מילה כבר בחטיבת הביניים והתינוקת החמודה שלנו עולה לגן חובה. זה לא מחמם את הלב. זה מקרב אותו לנקודת רתיחה.
מה עדיין לא הצלחתם לעשות?
איזה יעד, חלום או שינוי עדיין מחכה לכם, ומה הייתם רוצים שיקרה בשנה הקרובה?
לשנה הקרובה אני מתכנן לפתח ולשדרג את הארכיון בכיוונים שונים. אני מקווה לשתף צעירים רבים מבני העיר בתכניו של הארכיון. יש תהליכים שלוקחים זמן ומחייבים לסבלנות. אבל כאיש אופטימי, אני מקווה שלא תהיינה מלחמות או מגפות ושאוכל ליישם גם את חלומותיי המקצועיים.
0
צילום: הארכיון העירוני
0
אשדוד של השנה הבאה:
אם הייתם יכולים לשנות דבר אחד בעיר בשנה הקרובה, מה הייתם בוחרים לשנות?
האמת היא שלא הייתי משנה דבר בעיר האהובה שלי. היא צעירה ודינאמית, היא מפותחת כמעט בכל תחומי העשייה, היא מקום של גאווה לגור בו. כל חבריי הלא מקומיים יודעים שאשדוד היא עיר לדוגמה בתחומים רבים. אבל אם בכל זאת הייתי בוחר – הייתי מעוניין שרבים יותר מבני העיר יכירו את הארכיון הייחודי שלנו ויהיו מודעים לחשיבותו לעתיד העיר.
משפט לראש השנה:
מה אתה מאחל לתושבי אשדוד ולכם באופן אישי לקראת השנה החדשה?
לתושבי אשדוד ולא רק להם אאחל בלב חפץ – שנה של פיוס בין הפלגים בעם, שנה של צמיחה ובעיקר – בריאות!!!
אנשים מבחוץ רואים את ההצלחה, מה הם לא יודעים על הדרך שעברת כדי להגיע אליה?"
מעולם לא ראיתי את ההצלחה כתוצר של מזל, אלא כתוצר של השקעה, עקביות וחתירה למטרה – גם במצבים קשים. גם בנוגע להצלחתו של הארכיון, הדרך לא הייתה קלה. היו התמודדויות רבות בכל הקשור לדיגיטציה; היינו צריכים לגבור על חוקים ותקנונים של אופני חשיפה; של עמידה בתאים של זכויות יוצרים והגנה על זכויות הפרט; על הנחיות רגולטוריות ועל נושאים תקציביים. היו תקלות, לפעמים היו גם אכזבות. אבל מעולם לא חווינו ייאוש. עובדי ומתנדבי הארכיון יודעים ומבינים את חשיבות המשימה ורואים את תוצאותיה. על כך אנו גאים.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
