סל התרבות העירוני, בניהולה של גברת מגי אלקיים, מציע מגוון רחב של פעולות תרבות ואומנות וחושף את הצעירים לטעמים אומנותיים חדשים ולאפשרויות אומנותיות הנגזרות מתרבויות שונות וממסורות רחוקות. נוער מקיף ו' זכה השבוע לטעום מהעושר התרבותי הזה במגוון מופעי תרבות.
מופעי התרבות שנכללו בסל התרבות לתלמידי מקיף ו' בהחלט מאתגרים ומסקרנים את הנוער, הנחשף לטעמים חדשים שלא תמיד מזדמן להם לראות בחייה השגרתיים. השבוע, במסגרת פעילות התרבות, זכו הם לצפות בכמה מופעים שבודאי הותירו בלבם רושם עז והנחילו או חיזקו בהם ערכים של זהות וחיבור לשורשים.
פעילות ראשונה היתה של להקת המחול הקיבוצית אשר הופיעה בפני התלמידים במופע "סימנים" של האמן היוצר והכוריאוגרף רמי באר. "היה זה מופע זירה חדש ועבור התלמידים, הרגילים לצפות במופעי "היפ הופ", היה זה אתגר מרתק להיחשף לז'אנר אחר של מחול וליהנות ממנו בעליל" אומרים בבית הספר ומסבירים כי במופעים מסוג זה, כל אחד מהצופים מוצא חיבור משלו לפנטזיה המתחוללת מולו. הייתה זו חוויה ויזואלית, מלבבת וקסומה, אותה סיכמה התלמידה רוני ארדן, כך: "זה היה מאד מעניין והכיל מסרים מרתקים ושונים", ואילו התלמידה ניקול קישולקו העלתה בקשה לחשוף את הנוער יותר ל"פעילויות בעלות אופי שונה ומאתגר, כגון המופע הנוכחי."
מופע אחר, מדהים ומרגש במיוחד, הועלה בפני מאות תלמידי החטיבה העליונה, אשר צפו ב"געגועיי" של קובי אוז. במופע זה שזר המוסיקאי המחונן משדרות, את סיפור ילדותו והקשר הרגשי העמוק שהיה לסבו הפייטן, עם המציאות החברתית הכאובה בישראל. רגע השיא בהופעתו היה כאשר נשמע קולו הערב של סבו, ב"דואט" מרטיט עם נכדו… המסר החינוכי היה ברור: תנו מקום של כבוד לשורשיכם! העשירו את המורשת התרבותית שלכם ותנחילו אותה הלאה – לבני הנוער בהווה ובעתיד! לקראת סיום המופע, פנה אוז לבני הנוער ועודד אותם לתקן עיוותים בחברה – כדי להפוך אותה לחברה טובה, צודקת ושוויונית יותר.
אירוע תרבות נוסף התקיים באולם ברטונוב בתיאטרון "הבימה" בתל אביב. תלמידי שכבה י' צפו בהצגה החברתית "קונצרטה לשמונה", בבימויו של דליק ווליניץ. "מבנה אולם 'ברטונוב' הקטן והאינטימי, אפשר יצירת אינטראקציה בין התלמידים לשחקנים, ועורר אותם לנקיטת עמדה ולביטוי רגשי אמפטיה כלפי השחקנים אשר העלו מגוון מצבים אותם חוו הם, עצמם, כתלמידים עם לקויות למידה" אומרים המורים המלווים ומציינים כי המחזה לקח את התלמידים למסע בזמן, כאשר מרביתם של התלמידים שחוו תסכול בשל אי הצלחתם במסגרת הלימודית הקונבנציונאלית, הצליחו עד מאד בהמשך חייהם כבוגרים עצמאיים.
