קשה להתווכח עם העובדה שהמאבק של הורי ילדי הקייטנות באשדוד נולד מתוך מצוקה אמיתית. אחרי תקופה ארוכה של מלחמה, כשהמשק רק מתחיל להראות סימני התאוששות, יוקר המחיה ממשיך להכביד על משפחות רבות, הן על שכירים והן על עצמאים. עבור הורים רבים, שבוע נוסף בחודש אוגוסט שבו אין מסגרת לילדים הוא לא רק אי נוחות, אלא הוצאה כספית משמעותית ואתגר לוגיסטי לא פשוט. לכן, עצם המאבק הוא לגיטימי, ואפילו מובן.
ההורים לא נשארו אדישים. קבוצת וואטסאפ שנפתחה לצורך המאבק מונה כ-850 הורים, נתון שמעיד על פוטנציאל ציבורי משמעותי. אלא שכאשר הגיע רגע האמת, הפער בין התמיכה ברשת לבין הנוכחות בשטח היה בולט. למחאה הפיזית הגיעו על פי הדיווחים כ-11 הורים בלבד. הפער הזה מעלה שאלה האם תמיכה ברשתות החברתיות אכן מתורגמת למאבק ציבורי אפקטיבי, או שמא היא נשארת בעיקר מאחורי מסכי הטלפונים.
בשלב הזה נכנסה לתמונה יו"ר האופוזיציה, עו"ד הלן גלבר, שהצטרפה לקבוצת ההורים והחלה ללוות את המאבק. אין בכך כל פסול. זהו חלק מתפקידה של אופוזיציה להציף נושאים ציבוריים, לבקר את הנהלת העיר ולהוביל מאבקים שהיא מאמינה בהם. אלא שכאן עולה שאלה אחרת: האם ברגע שמאבק אזרחי מקבל זיהוי פוליטי מובהק, הוא מצליח לגייס יותר תומכים או דווקא מאבד חלק מהאותנטיות שלו?
0

0
לא מעט מאבקים ציבוריים בישראל שינו כיוון ברגע שנצבעו בצבעים פוליטיים. יש מי שמזדהים יותר, ויש מי שבוחרים להתרחק. קשה לקבוע האם זו הייתה הסיבה להיענות הנמוכה למחאה באשדוד, אך זו בהחלט שאלה שראויה לדיון.
חשוב גם להציג את התמונה המלאה. במשך שנים פעלו קייטנות הקיץ בעיר עד תחילת חודש אוגוסט, מה שהותיר להורים כשלושה שבועות בלבד להתמודד עם החופש הגדול. השנה בחרה העירייה לשנות את המתווה ולהפעיל את הקייטנות לאורך כל חודש יולי, תוך קיצור הפעילות באוגוסט. על פי ההסברים שניתנו, המהלך נועד בין היתר להקל על מצוקת כוח האדם, לאפשר לסייעות ולצוותים החינוכיים זמן היערכות לקראת פתיחת שנת הלימודים, ולהתמודד עם המחסור הארצי בסייעות, משבר שגם אשדוד חוותה במהלך השנה האחרונה.
כאן בדיוק מתחבר הממד הפוליטי. תפקידה של האופוזיציה הוא להפעיל לחץ על הקואליציה, ותפקידה של הקואליציה הוא להגן על החלטותיה. זו מהותה של פוליטיקה. אולם כאשר מאבק ציבורי הופך גם לזירת התגוששות פוליטית, קיים חשש שהדיון יעבור מהמצוקה של ההורים אל המאבק בין הקואליציה לאופוזיציה.
0

0
בסופו של דבר, השאלה החשובה איננה אם הלן גלבר צודקת או אם העירייה צודקת. השאלה היא האם הכנסת הפוליטיקה למאבק מגדילה את הסיכוי של ההורים להשיג את מטרתם, או דווקא מקטינה אותו. ייתכן שמאבקים אזרחיים מצליחים יותר כאשר הציבור עומד בחזית, והפוליטיקאים מעניקים רוח גבית מבלי להפוך לפנים של המחאה.
ההורים יצטרכו להחליט כיצד הם רוצים שהמאבק שלהם ייראה. אם מטרתם היא לשנות את ההחלטה, ייתכן שהדרך היעילה ביותר תהיה להשאיר את הזרקור על הילדים, על ההורים ועל המצוקה האמיתית, ולא על הקרב הפוליטי שמסביב. כי בסופו של דבר, את רוב תושבי אשדוד פחות מעניינת השאלה מי ינצח פוליטית, ויותר מעניינת השאלה מי ימצא פתרון אמיתי עבור המשפחות.





















