איש חכם אמר לי פעם שכדי לדעת מה מצבה האמיתי של מדינה צריך לספור את כמות העמותות הפועלות בה, ככל שיש יותר עמותות סימן שמצבה של המדינה פחות טוב. עם השנים אני מבין יותר ויותר למה התכוון אותו אדם חכם.
עמותות עושות את תפקידה של המדינה במקום בו המדינה נכשלת, במדינה בה מאות אלפים מוצאים את עצמם ללא ארוחת חג וללא יכולת במשך השנה לאכול באופן שוטף ורצוף ארוחות מזינות ומסודרות המדינה נכשלה, חד וחלק.
אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר, אם נעזוב את העמותות לרגע ונעבור ליוזמות פרטיות של אנשים פרטיים, אנשים עם משפחות, אנשים עובדים ואנשים שנמצאים במקום הנח ועוזבים אותו מדי פעם כדי לקיים אירועים או יוזמות שחשובות להם.
עיריית אשדוד מדלגת על אירועים בלוח השנה כי הם לפעמים לא פופולאריים ולפעמים דורשים יותר מדי עבודה, אם ניקח לצורך העניין את ה״עדלאידע״ הפורימית השמחה שאף אחד לא זוכר מתי התקיימה לאחרונה באשדוד, נכון שזה אירוע מורכב ונכון שהוא מסובך להפקה אך העיר החמישית בגודלה מחוייבת לתת לתושביה את השירות כדי שלא יצטרכו לנסוע לאחות מדרום, אשקלון כדי להעביר יום חג עם ילדיהם.
עדלאידע לגולשים – צילום אבי סיון
בהיעדר אירוע ״עדלאידע״ לקחו על עצמם חברי עמותת הגולשים את ההפקה המאולתרת והפכו אותה למסורת זו שנה שניה ברציפות, זה אמנם צנוע, ולא המוני אבל זה קורה, בעזרת לב גדול של מספר אנשים יקרים שעושים עבודת קודש בהתנדבות מלאה ועל חשבונם הפרטי.
אירוע נוסף הוא ״יום כדור הארץ״ – עיריית אשדוד גאה מאוד בכנס הקיימות אותו היא מארחת ברוב הוד והדר, כולם נואמים, יש ארוחת צהריים בריאה וכל הניירות והעטים שם עשויים מחומרים ממוחזרים, זה מצטלם טוב ומדברים על זה בעיתון הארץ… כמה זה עולה לנו אין לי מושג אבל לא מעט, לעומת זאת את יום כדור הארץ אף אחד לא מוכן לחגוג… ולא לשים שקל בודד. אז קמים אנשים שלהם צורם שעירם לא תיקח חלק ביום הבינלאומי ומירימים הפקה פרטית ומאולתרת, שוב, לא ראוותני אך עם המון המון נשמה. זהו רק קצה הקרחון בהפקות אירועים, אזרחים תושבי העיר מקיימים עשרות אירועים בשנה בשם ״עניי עירם קודמים״, טכסי בר מצוות, בניית כיתות מצויינות, דאגה לרווחת נוער בסיכון ועוד… לעיריית אשדוד אין נגיעה והיא אף לא מודעת לקיומם של ארגונים ומארגנים בני עירה שנותנים את זמנם ומרצם לטובת שמה הטוב של העיר אשדוד.
הנכס האנושי העירוני הוא משהו שעיריית אשדוד לא תוכל להמשיך ולהתעלם ממנו ויפה שעה אחת קודם שראש העיר יחד עם צוות הנהגת העיר ידעו לטפח ולסייע לאותם אנשים ולא לסגור בפניהם דלתות.
שמות האנשים העושים שמורים במערכת וזמינים לכל דורש.
