ביום ראשון הצבענו על המלכוד הפוליטי שאליו עלולה להיקלע סיעתו של אלי נכט. בישיבת המועצה קיבלנו את התשובה: דויד אסייג העלה הצעה לשידור חי של ישיבות המועצה, חברי האופוזיציה המעטים שנכחו תמכו בו, ושלושת חברי סיעתו נמנעו. ההצעה נפלה, אבל הסיפור האמיתי נמצא הרבה מעבר למצלמות.
לפעמים כל מה שצריך בפוליטיקה המקומית הוא הצבעה אחת כדי להבין סיפור שלם. לא נאום חוצב להבות, לא עימות קולני ולא הודעה דרמטית לתקשורת. רק כמה אצבעות שלא התרוממו, והמציאות הפוליטית נחשפת במלוא מורכבותה.
ביום ראשון, בטור "הצצה למועצה", הצבענו על המלכוד שאליו עלולה להיקלע סיעתו של סגן ראש העיר אלי נכט בעקבות ההצעה לסדר שהגיש דויד אסייג, חבר סיעתו וחבר הקואליציה, בנושא צילום ושידור חי של ישיבות מועצת העיר. השאלה שהעלינו הייתה פשוטה: מה יעשו חברי סיעתו של אסייג כאשר יידרשו לבחור בין נאמנות לחברם לסיעה לבין נאמנות לקואליציה שבה הם יושבים? השבוע קיבלנו תשובה. והיא הייתה מעניינת אפילו יותר מההצעה עצמה.
0
0
שלוש הימנעויות שסיפרו את כל הסיפור
אסייג העלה את הצעתו לסדר בנושא שידור ישיבות המועצה לציבור. הצעה שעוסקת בשקיפות ציבורית ובאפשרות של תושבי אשדוד לצפות בדיונים ובהחלטות של נבחריהם. כצפוי, ההצעה לא זכתה לתמיכת הקואליציה. מי שעמדו לצדו של אסייג היו בעיקר שניים או שלושה חברי אופוזיציה שנכחו באולם. אבל הדרמה האמיתית לא הייתה בהתנגדות הקואליציה. היא הגיעה דווקא מהסיעה שאליה משתייך מגיש ההצעה.
שלושת חברי סיעתו של אסייג נמנעו בהצבעה. לא הצביעו נגד, אבל גם לא הצביעו בעד. בפוליטיקה, במיוחד בהצבעה שבה כל קול עשוי להיות משמעותי, הימנעות אינה בהכרח עמדה ניטרלית. במקרה הזה, שלוש ההימנעויות תרמו להפלת ההצעה של חברם לסיעה. וכאן בדיוק נמצא הסיפור. אסייג לא הצליח לגייס להצעתו אפילו את תמיכת חבריו הפוליטיים הקרובים ביותר.
סיעה אחת, שתי דרכים פוליטיות
כדי להבין את משמעות ההצבעה צריך להסתכל על מערכת היחסים המורכבת שמתקיימת כבר תקופה ארוכה בתוך סיעתו של אלי נכט. מצד אחד ניצב אלי נכט, סגן ראש העיר, שממשיך להחזיק במעמדו הקואליציוני ובתפקיד הנלווה אליו. מצד שני נמצא דויד אסייג, שמאז שלילת סמכויותיו בידי ראש העיר ממשיך לשבת בקואליציה, אבל אינו מהסס להעלות נושאים שאינם נוחים להנהלת העיר. מדובר בשתי תפיסות פוליטיות שונות המתקיימות תחת אותה מסגרת סיעתית. יו״ר הקואליציה גבי כנפו אף הפציר באסייג כי הוא חורג מההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעתו, הערה שהיתה מכוונת ספק לאסייג, ספק לאלי נכט שישב מינמינו.
נכט בחר בדרך של שמירה על מקומו בשולחן ההנהגה. קולו הציבורי בנושאים השנויים במחלוקת כמעט שאינו נשמע זה למעלה משנה. את השתיקה הזאת קשה לנתק מהמחיר הפוליטי הכרוך בשמירה על מעמדו כסגן ראש העיר, אף שאין בכך כדי לקבוע מה מניע אותו בכל החלטה.
אסייג, לעומתו, ממשיך לפעול באופן עצמאי. הוא מעלה שאילתות, מגיש הצעות לסדר ואינו נמנע מהצבת שאלות לא נוחות בפני הנהלת העיר, אף שהוא עדיין נמנה רשמית עם הקואליציה.
עד השבוע אפשר היה להציג את הפער הזה כהבדלי סגנון בין שני פוליטיקאים. ההצבעה האחרונה כבר המחישה שיש לו גם משמעות מעשית.
0
נכט. עומד בהסכמים
0
בין לשכה, נהג ותואר לבין עצמאות פוליטית
אלי נכט מהלך כבר תקופה ארוכה על חבל פוליטי דק במיוחד. מצד אחד, הוא נהנה ממעמדו כסגן ראש העיר, על כל המשמעות הציבורית והפוליטית הנלווית לתפקיד, לרבות הלשכה, הנהג והתואר. מצד שני, בתוך סיעתו יושב חבר מועצה שממשיך להתנהל בעצמאות המזכירה לעיתים יותר פעילות אופוזיציונית מאשר משמעת קואליציונית.
המצב הזה יוצר משוואה כמעט בלתי אפשרית: כיצד ממשיכים ליהנות ממעמד קואליציוני ובאותה נשימה מאפשרים לחבר סיעה להציב שוב ושוב מראה לא מחמיאה מול הנהלת העיר? התשובה שניתנה השבוע הייתה הימנעות.
זו אולי הדרך הנוחה ביותר מבחינה פוליטית. לא להצביע נגד החבר לסיעה, אבל גם לא להסתכן בתמיכה בהצעה שהקואליציה אינה מעוניינת לקדם. אלא שלדרך הזאת יש מחיר. כי כאשר שלושה חברי סיעה נמנעים בהצבעה על הצעה שהגיש חברם, וההצעה נופלת, קשה להמשיך ולהציג את ההימנעות כעניין טכני בלבד.
9
9
אסייג נשאר בקואליציה, אבל מי באמת עומד מאחוריו?
יש כאן גם שאלה מעניינת לגבי דויד אסייג עצמו. מאז שנשללו סמכויותיו, אסייג מתנהל כחבר קואליציה שאינו מחויב בהכרח לעמדות הנהלת העיר בכל נושא. הוא ממשיך לשבת באותו צד של שולחן המועצה, אבל בפועל מייצר לעצמו מרחב פעולה עצמאי. אלא שההצבעה האחרונה חשפה את מגבלות העצמאות הזאת. אסייג יכול להגיש הצעות, להעלות נושאים ציבוריים ולנסות להניע דיון, אבל כאשר מגיע רגע ההכרעה, מתברר שהתמיכה בו אינה מובטחת אפילו בתוך סיעתו.
וכך נוצר מצב פוליטי יוצא דופן: חבר קואליציה מגיש הצעה, חברי אופוזיציה תומכים בו, חבריו לסיעה נמנעים, והקואליציה מפילה את ההצעה. אם מישהו היה מחפש המחשה למורכבות הפוליטית של סיעת נכט, קשה היה לבקש תסריט מדויק יותר.
כמה זמן אפשר להמשיך ללכת על החבל?
צריך לומר ביושר: לא כל מחלוקת בתוך סיעה מחייבת פיצול, ולא כל הימנעות בהצבעה מעידה על קרע בלתי ניתן לאיחוי.
אבל במקרה הזה, ההצבעה אינה עומדת לבדה. היא מצטרפת למערכת יחסים פוליטית מתוחה, לשלילת סמכויותיו של אסייג ולפער ההולך ומתחדד בין הדרך שבה הוא פועל לבין הדרך שבה בחר יו"ר סיעתו.
בינתיים, השניים מצליחים להמשיך ולצוף באותה קואליציה. נכט שומר על מקומו בהנהגה, אסייג שומר על עצמאותו, והמערכת העירונית ממשיכה להתנהל. השאלה היא כמה זמן עוד אפשר יהיה לשמר את האיזון העדין הזה, ובעיקר מה יקרה כאשר על שולחן המועצה תונח הצעה שתהיה רגישה יותר מבחינה פוליטית.
האם גם אז יבחרו חברי הסיעה להימנע? האם אסייג ימשיך לקבל את העובדה שחבריו אינם מתייצבים מאחוריו? והאם נכט יוכל להמשיך להחזיק בשני קצות החבל מבלי שייאלץ לבחור צד?
המצלמות לא שידרו, אבל התמונה הייתה ברורה
יש אירוניה לא קטנה בעובדה שדווקא ההצעה לשדר את ישיבות מועצת העיר לציבור הפכה לאירוע שממחיש עד כמה חשוב לעקוב אחרי מה שמתרחש באולם.
הציבור לא זכה הפעם להחלטה על שידור חי של הישיבות. אבל מי שנכח בהצבעה קיבל שיעור מעניין בפוליטיקה המקומית. ביום ראשון שאלנו כיצד יתמודד אלי נכט עם הצעה שמגיעה מתוך סיעתו ומאתגרת את הקואליציה. השבוע כבר לא היה צורך לנחש. שלוש הימנעויות הספיקו כדי להפיל את הצעתו של דויד אסייג, ולהמחיש את המרחק הפוליטי שמתקיים בתוך סיעה אחת. ההצעה נפלה. החברות בקואליציה נמשכת. ונכון לרגע זה, גם נכט וגם אסייג עדיין מצליחים להישאר על פני המים. אבל החבל שעליו הם הולכים נעשה השבוע קצת יותר דק.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
