הטור הזה נכתב ביום הזיכרון ליצחק רבין, ראש ממשלת ישראל שנרצח ע"י יהודי, כתוצאה של הסתה, שיח אלים ושנאה פוליטית שהלכה והחריפה.
רצח רבין לא התחיל בשלוש היריות שנורו בכיכר מלכי ישראל.
הוא התרחש אחרי תקופה שבה השיח הציבורי בישראל הלך והקצין, שבה יריבים פוליטיים הוצגו כבוגדים, שבה מילים קשות הפכו לכלי לגיטימי, והגבולות של השיח הדמוקרטי הלכו ונפרצו.
אסור לנו לשכוח את הלקח הזה.
שלושים ואחת שנים חלפו מאז אותו לילה נורא, אבל גם היום אנחנו עדים לשיח אלים, לאיומים ולהתבטאויות שחוצות קווים אדומים.
במיוחד מדאיג לראות מצבים שבהם אנשים המבקשים להחליף את השלטון, מותקפים לא רק על עמדותיהם, אלא גם באופן אישי, ולפעמים הופכים בעצמם למטרה לאיומים.
חשוב לומר שביקורת על הממשלה היא זכות דמוקרטית.
הרצון להחליף ממשלה הוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה.
0
0
אף אחד לא צריך להתנצל על כך שהוא מציע דרך אחרת, או מבקש לשכנע את הציבור לבחור אחרת.
אבל יש קו שאסור לחצות. היריב הפוליטי שלנו הוא לא האויב שלנו.
הבחירות אינן מלחמה בין אזרחים. הן המנגנון הדמוקרטי שבאמצעותו אזרחים מכריעים מי ינהיג אותם.
ממשלות מתחלפות,
מפלגות עולות ויורדות, אבל המדינה הזאת נשארת הבית של כולנו.
0
0
ההיסטוריה שלנו לימדה אותנו ששנאה פנימית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מאיומים מבחוץ.
חברה חזקה היא לא חברה שבה כולם חושבים אותו דבר. חברה חזקה היא חברה שיודעת להכיל מחלוקות בלי להתפרק, להתווכח בלי לאיים, ולנהל מאבק פוליטי בלי לשכוח את הגבולות האנושיים והמוסריים.
כשאני קורא ברשתות תגובות נאצה של גולשים, עם אותן מילים שבדר"כ חוזרות על עצמן, קל להבין שאלה מסרים שמוכתבים. שיש מי שמתדלק את השנאה בכוונה תחילה.
אין טיעונים. אין עובדות. אין ניסיונות להציג עמדה אחרת. רק קללות, איומים, ניסיונות העלבה וירידה לפסים אישיים, ורק בגלל שהבחירה שלהם שונה.
הציבור הישראלי זקוק לשינוי דחוף. המדינה עומדת בפני אתגרים גדולים ומשמעותיים, והיא חייבת להיות מונהגת ע"י אנשים רציניים, אחראיים, וכאלה שבאים לעבוד ולשרת אותה, במקום לדאוג לעצמם, למשפחתם ולמקורביהם.
עד הטור הבא, נקווה שתיבחר ממשלה עם פחות אנשים צועקים ומתלהמים, ויותר כאלה שמקשיבים ומיישמים.
פחות השמצות והעלבות, ויותר לקיחת אחריות ! המילה הזאת שההנהגה הנוכחית שכחה מה היא.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
