לפני כשבועיים נרשם במרוקו צעד היסטורי. המלך מוחמד השישי הטיל על פטימה א-זהרה אל-מנסורי, את המשימה לעמוד בראש הממשלה הבאה ולהרכיב אותה.
לראשונה בתולדות המדינה, אישה צפויה לכהן כראש הממשלה.
האירוע הזה מזכיר לנו שעדיין, גם במאה ה־21, הדרך של נשים אל מוקדי קבלת ההחלטות רצופה מחסומים, דעות קדומות וסטריאוטיפים.
נשים לא צריכות לקבל הזדמנות בזכות היותן נשים. הן צריכות לקבל הזדמנות בזכות מי שהן ובזכות מה שהן מסוגלות לעשות.
נשים רבות מפגינות יכולת גבוהה להקשיב, לנהל תקשורת בין אישית, לזהות צרכים, להתמודד עם קונפליקטים ולשלב בין משימות לבין יחסי אנוש.
מנהיגות טובה נמדדת ביכולת לקבל החלטות, ביכולת לשתף אחרים, לרתום צוות, לגלות גמישות ולראות את התמונה הרחבה. ואלה תכונות שנשים ניחנות בהן.
כמובן שגם גברים מצטיינים בתכונות האלה. אבל במשך שנים ארוכות התרגלנו לזהות מנהיגות עם כוח, סמכותיות ונחישות, ולהעניק פחות מקום לתכונות כמו הקשבה, אמפתיה ושיתוף פעולה.
–
–
משום מה, כשמגיע הרגע לאייש תפקידי מפתח, נשים עדיין נאלצות להתמודד עם מציאות לא שוויונית.
נשים רבות נדרשות להוכיח את עצמן שוב ושוב, בעוד שגברים זוכים לעיתים ליהנות מהנחת יסוד שהם מתאימים לתפקיד. אישה אסרטיבית עלולה להיתפס כשתלטנית, ואילו גבר בעל אותה התנהגות ייתפס כמנהיג נחוש.
אישה שמבקשת לאזן בין משפחה לקריירה עלולה להיחשב פחות מחויבת, גם כשאין שום סיבה להטיל ספק ביכולותיה המקצועיות.
הוסיפו לזה את הפערים בהזדמנויות לקידום, ובייצוג הנשים בדרגים הבכירים. וכך נוצר מעגל בעייתי. פחות נשים מגיעות לעמדות מפתח, והיעדרן משמש לפעמים הצדקה להמשך המצב הקיים.
המחיר לא נופל רק על הנשים.
ארגון, עסק, רשות מקומית או מדינה שאינם מאפשרים למחצית מהאוכלוסייה למצות את יכולותיהן, מוותרים על כישרונות, ניסיון ונקודות מבט חיוניות.
0
0
גם בישראל, במערכת הציבורית, בשלטון המקומי ובמגזר העסקי, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו באמת בוחרים את האנשים המתאימים ביותר, או שאנחנו עדיין שבויים בתפיסות ישנות לגבי מי נראה לנו כמו מנהיג ?
אני לא טוען שכל אישה היא מנהלת טובה יותר מכל גבר. זו הכללה שגויה.
אני כן טוען שאסור לנו לפסול, להמעיט בערכה של מועמדת או להעדיף מועמד רק משום שהוא גבר.
צריך לבחון כישורים, ניסיון, יושרה, יכולת קבלת החלטות, יחסי אנוש ותוצאות.
צריך להבטיח הליכי בחירה הוגנים, הזדמנויות שוות לקידום ותנאים שמאפשרים לנשים ולגברים כאחד לשלב בין עבודה לחיים האישיים.
הצעד שנעשה במרוקו הוא תזכורת לכך שגם תקרות זכוכית שנראות בלתי שבירות יכולות להיסדק. אבל שינוי אמיתי לא יימדד רק באישה אחת שמגיעה לראש הפירמידה, אלא ביום שבו אישה בתפקיד בכיר כבר לא תיחשב יוצאת דופן.
מאכזב לחשוב כמה מנהיגות מצוינות אנחנו מפסידים כשאנחנו ממשיכים לתת למגדר לקבוע מי יקבל את ההזדמנות.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
