בנימין נתניהו אוהב להצהיר שהליכוד היא "המפלגה הכי דמוקרטית בישראל", משום שהיא מקיימת פריימריז. על פניו זה אולי נשמע מרשים. דמוקרטיה היא ערך עליון, והאפשרות של חברי מפלגה לבחור את נציגיהם היא עיקרון בסיסי בכל תנועה פוליטית.
אבל כשבוחנים את המציאות, קל מאוד לתהות עד כמה ההליך הזה באמת דמוקרטי.
כולנו זוכרים את הפריימריז שבהם גדעון סער התמודד על ראשות הליכוד, ואיך נתניהו פעל מול המתפקדים כדי לסכל את כוחו של סער.
מה כל כך דמוקרטי במצב שבו ראש הממשלה לא מסוגל להשלים עם האפשרות שיקום בתנועה אדם חזק שעשוי יום אחד להחליף אותו ?
ומה דמוקרטי ברשימות החיסול שמועברות למתפקדים? בסיכולים הממוקדים, בדילים שנרקמים מאחורי הקלעים ובקבוצות אינטרס שמגייסות אנשים להתפקד רק כדי לקדם מועמד אחד או להפיל מועמד אחר ? לא פעם מדובר באנשים שאין להם עניין אמיתי בדרכה של התנועה, אלא מצביעים לפי הנחיות שקיבלו, משיקולים שאינם אידאולוגיים בכלל.
0
0
אבל גם אחרי שהמתפקדים כבר אמרו את דברם, מתברר שהבחירה שלהם לא באמת קובעת כלום.
נתניהו הצהיר בעבר שלא יחלק את התיקים בממשלה בהתאם למיקומם של חברי הכנסת שנבחרו בפריימריז, אלא לפי מידת הנאמנות האישית אליו, כפי שהוא עצמו מגדיר אותה.
במילים אחרות, רצון המתפקדים נדחק הצידה לטובת שיקול דעתו של אדם אחד.
ואם כל זה לא מספיק, כעת הוא מבקש גם לשריין שמונה מועמדים מטעמו ברשימת הליכוד. כלומר להכניס לרשימה אנשים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי על ידי המתפקדים.
קשה מאוד לייחס מהלך כזה לטענה שמדובר במפלגה דמוקרטית.
לכן כשהליכוד מתגאה בפריימריז כהוכחה לדמוקרטיה במפלגה, צריך לשאול מה ערכו של הליך דמוקרטי אם אפשר להתערב בו לפני הבחירות, לעקוף אותו אחרי הבחירות, ובמקביל להרחיב את כוחו של היו"ר באמצעות מינויים שלא תלויים בכלל ברצון המתפקדים?
וכשמוסיפים לכך את העובדה שממשלתו של נתניהו מקדמת לאורך השנים מהלכים שמחלישים באופן עקבי מוסדות דמוקרטיים מרכזיים במדינה, קשה שלא להרגיש שהמילה "דמוקרטיה" משמשת כאן בעיקר כסיסמה ולא כעיקרון מנחה.
דמוקרטיה נמדדת בכיבוד רצון הבוחרים, בקבלת כללי המשחק ובהבנה שאיש אינו מעליהם. בלי כל אלה, הפריימריז הם לכל היותר תפאורה בהצגה, ולא דמוקרטיה אמיתית.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
