במשך שנים אני כותב, מתריע, כועס ורוטן על תופעת הכלים החשמליים ברחובות אשדוד. בכל פעם נדמה שכבר הגענו לתחתית, ואז מגיע עוד אירוע ומוכיח שאפשר לרדת נמוך יותר. פעם דיברנו על בני 16 ו-17 שנוסעים ללא קסדה, אחר כך על בני 14, והיום אנחנו כבר מפרסמים ידיעה על ילד בן 7 שנפצע באורח בינוני לאחר שנפל מקורקינט חשמלי. בן 7. ילד שאמור לרכוב על אופניים רגילים בגינה, לא להחזיק בידיו כלי ממונע שמסוגל להכניס אותו בתוך שניות לזירת תאונה.
המספרים הם ילדים אמיתיים
רק בימים האחרונים נפגע נער בן 14 שרכב על קורקינט חשמלי ברחוב רבי ינאי ברובע ז'. הוא נפגע מרכב ופונה לאסותא במצב בינוני עם חבלות בחזה ובגפיים. באותו שבוע דיווחנו על ילדה בת 9 וחצי שנפגעה מאופנוע חשמלי בפארק קק"ל ברובע י"ג, ועל נערה בת 15 שנפגעה מרוכב קורקינט בעת שחצתה במעבר חציה סמוך לתחנה המרכזית. בשני המקרים האחרונים, על פי המשפחות, הרוכבים נמלטו מבלי להגיש עזרה.
צריך לעצור לרגע ולהבין מה הרשימה הזאת מספרת לנו: ילד בן 7 כרוכב, נער בן 14 כרוכב, ילדה בת 9 וחצי כהולכת רגל ונערה בת 15 במעבר חציה. אלה כבר אינם מקרים מקריים שמפוזרים על פני שנים. בתוך פרק זמן קצר אנחנו רואים כיצד הכלים החשמליים חודרים עמוק יותר לעולם הילדים, בעוד גיל הרוכבים יורד והסכנה מתפשטת מהמדרכות אל הפארקים, ממעברי החציה אל הכבישים.
0
0
החוק קיים, אבל ברחוב הוא כמעט לא מורגש
חשוב לדייק: בישראל כבר קיים איסור ברור על רכיבה בקורקינט או באופניים חשמליים מתחת לגיל 16. גם מי שהגיע לגיל המותר אינו רשאי פשוט לעלות על הכלי ולצאת לכביש. עליו להחזיק ברישיון נהיגה, לעבור מבחן תאוריה רגיל או לעבור בחינה ייעודית ולקבל אישור הכשרה לרכיבה. כלומר, הרעיון שלפיו מי שלא עבר תאוריה לא יוכל לנוע בכביש כבר מופיע בדין.
אז הבעיה איננה שאין חוק. הבעיה היא שילדים בני 7, 9 ו-14 עדיין עולים על הכלים האלה, לעיתים מול עיני ההורים, לעיתים בכלים שנרכשו עבורם, ולעיתים מתוך אותה כניעה מוכרת למשפט "אבל לכולם יש".
החוק אומר 16. הרחוב אומר משהו אחר לגמרי.
הורים, אי אפשר להמשיך להעמיד פנים
קורקינט חשמלי אינו מתנת יום הולדת תמימה. אופנוע חשמלי אינו צעצוע. טרקטורון ממונע אינו דרך לקנות כמה שעות של שקט. ברגע שהורה מוסר לילד צעיר כלי חשמלי, הוא לא מעניק לו עצמאות. הוא מוסר לו מהירות, כוח וסיכון, בלי הניסיון, הבשלות והידע הדרושים כדי להתמודד עם כביש, עם רכב שמגיח מצומת, עם הולך רגל שמופיע מולו או עם החלטה שצריך לקבל בתוך שבריר שנייה.
הורה אינו יכול לומר "לא ידעתי" כשהחוק ברור. הוא גם אינו יכול להסתפק בקסדה ולהאמין שהבעיה נפתרה. קסדה חשובה, אבל היא אינה הופכת ילד בן 10 לנהג. היא אינה מלמדת אותו זכות קדימה, מרחק בלימה, שטחים מתים או התמודדות עם סכנה.
וכאשר ילד מתחת לגיל 16 רוכב, האחריות אינה רק שלו. במקרים רבים הכלי נקנה, נטען, מאוחסן ומתוחזק בבית. מישהו שילם עליו, מישהו ראה אותו יוצא ומישהו בחר שלא לעצור אותו.
0
0
הגיע הזמן שהאחריות תגיע גם הביתה
אם האזהרות אינן מספיקות, צריך לעבור לכלים אפקטיביים יותר. עיריית אשדוד צריכה להוביל תוכנית אכיפה עירונית קבועה, גלויה ורציפה, לא מבצע חד פעמי שמייצר תמונה לתקשורת ונעלם אחרי כמה ימים. לפקחים העירוניים כבר קיימות סמכויות אכיפה ביחס לשורה של עבירות רכיבה, לרבות עבירות הנוגעות לרכיבה מתחת לגיל 16, חבישת קסדה ושימוש אסור בדרך. קיימות גם סמכויות מסוימות לתפיסת כלים ולהפסקת שימוש אסור, בהתאם לדין ולהסמכת הרשות.
אבל זה לא מספיק. צריך לבחון חקיקה שתאפשר להטיל אחריות כלכלית משמעותית גם על הורה או אפוטרופוס שאפשר ביודעין לקטין מתחת לגיל המותר להשתמש בכלי חשמלי. לא קנס סמלי של מאה שקלים שנבלע בתוך עלות הכלי, אלא קנס שמבהיר כי מי שמעמיד ילד בסכנה ומסכן את הציבור יישא באחריות ממשית.
כדי להטיל קנס ישיר על הורים נדרשת בדיקה משפטית מסודרת, וייתכן שיהיה צורך בתיקון חקיקה ארצי ולא רק בחוק עזר עירוני. אסור למכור לציבור הבטחות שאין להן בסיס משפטי. אבל בהחלט אפשר לדרוש מעיריית אשדוד ליזום את הבדיקה, לפנות למשרדי התחבורה והמשפטים ולהוביל מהלך לאומי במקום להמתין שמישהו אחר יעשה זאת.
לוחית זיהוי אינה קישוט
מאוגוסט 2024 קיימת חובת רישום והתקנת לוחית זיהוי על אופניים וקורקינטים חשמליים. נכון ליולי 2026, הקנס שנקבע על נסיעה ללא לוחית עומד על 500 שקלים, והוא צפוי לעלות ל-750 שקלים החל מ-1 בספטמבר 2026. הלוחית נועדה לאפשר זיהוי ואכיפה, במיוחד כאשר רוכבים פוגעים באדם ונמלטים מהמקום.
לכן אין שום סיבה שכלי ללא לוחית ימשיך לנוע בחופשיות ברחובות אשדוד. כלי ללא זיהוי צריך להיעצר. כאשר החוק מאפשר זאת, יש לתפוס אותו. כאשר הרוכב צעיר מהגיל המותר, יש ליצור קשר מיידי עם הוריו ולמצות את סמכויות האכיפה. כשכלי מעורב בפגיעה ובריחה, אסור שהמשפחה תישאר לבדה לאסוף סרטונים ממצלמות אבטחה בתקווה לזהות צללית מטושטשת.
0
0
לא עוד מבצע, אלא תוכנית עירונית
אשדוד זקוקה למהלך מסודר הכולל נוכחות קבועה של פקחים ושוטרים באזורים שבהם התופעה בולטת, פעילות ליד בתי ספר, פארקים ומרכזים מסחריים, החרמת כלים במקרים שהחוק מאפשר, בדיקת לוחיות זיהוי, אכיפת גיל הרכיבה, טיפול בכלים שעברו שדרוגים אסורים והסברה ישירה להורים.
בתי הספר צריכים להפסיק לדבר רק עם הילדים ולהתחיל לדבר עם מי שמממן את הכלים. בכל תחילת שנה צריך להעביר להורים הודעה ברורה: מתחת לגיל 16 אסור לרכוב. לא "לא מומלץ", לא "מסוכן", אלא אסור. הורה שחותם על תקנון בית ספר צריך לדעת שהוא אינו יכול לשלוח את ילדו ללימודים על כלי שאסור לו לרכוב עליו.
גם בעלי העסקים אינם יכולים להישאר מחוץ לתמונה. יש לבחון חובת הסברה בולטת בכל נקודת מכירה, כולל הצגת גיל הרכיבה המותר והדרישות החוקיות לפני השלמת העסקה. לא באותיות קטנות בתחתית החשבונית, אלא מול העיניים.
הילד שלכם אינו חסין
הורים נוטים להאמין שהילד שלהם זהיר, אחראי, מוכשר ושולט בכלי. כמעט כל הורה שילדו נפגע חשב כך רגע לפני התאונה. גם הילד הממושמע ביותר אינו יכול לשלוט בנהג שלא הבחין בו, בבור בכביש, בדלת רכב שנפתחה, בילד שקפץ למדרכה או בכלי שאיבד אחיזה.
אין כאן מאבק נגד קדמה, נגד תחבורה ירוקה או נגד בני הנוער. יש כאן מאבק על ההבחנה הפשוטה בין כלי תחבורה לבין צעצוע, בין עצמאות לבין הפקרות ובין הורות שמציבה גבול לבין הורות שנכנעת ללחץ.
מתחת לגיל 16 אין לילד מה לחפש על קורקינט חשמלי, אופניים חשמליים או כל כלי ממונע דומה במרחב הציבורי. לא ליד הבית, לא בפארק, לא בדרך לבית הספר ולא "רק לחמש דקות".
חמש דקות הן הרבה מאוד זמן כשילד נוסע במהירות על כלי שלא נועד לגילו.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
