מותו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בתקיפה אווירית ישראלית, הוא אירוע היסטורי בעל משמעות אזורית ועולמית. מדובר ברגע דרמטי שמשנה מציאות פוליטית וביטחונית בטהרן ומטלטל את המזרח התיכון כולו.

אבל חשוב לומר זאת בצורה הברורה ביותר: חיסולו של חמינאי אינו מסיים את המערכה.

ההוכחה הגיעה הבוקר.

רצף אזעקות באשדוד – המציאות מדברת

הבוקר נשמעו באשדוד אזעקות בזו אחר זו בעקבות ירי טילים בליסטיים מאיראן:

06:18 אזעקה באזור התעשייה הצפוני – ללא חריג
06:39 אזעקה ברחבי העיר – ללא דיווח חריג
06:54 אזעקה – ללא נפילות או נפגעים
07:07 אזעקה נוספת – ללא נפילות או נפגעים

מערכות ההגנה האווירית פעלו בהצלחה, ואין נפגעים או נזק בעיר. אך עצם הירי מוכיח שהמערכה נמשכת.

אין מקום לשאננות

דווקא ברגעים כאלה, כאשר נדמה שהושג הישג דרמטי, עלולה להיווצר תחושת ביטחון מדומה. זו טעות מסוכנת.

העובדה שהצמרת האיראנית ספגה מכה קשה אינה מבטלת את היכולת של איראן ושלוחותיה לשגר טילים. להפך, במקרים רבים תגובה מגיעה בגלים.

ממ״ד מציל חיים

הנחיות פיקוד העורף אינן המלצה. הן קו ההגנה האחרון של העורף האזרחי:

עם הישמע אזעקה נכנסים מיד למרחב מוגן
לא מחכים
לא מציצים מהחלון
לא נשארים בחוץ

ממ״ד, מקלט או חדר פנימי תקני הם ההבדל בין אירוע שמסתיים בשלום לבין אסון.

האחריות בידיים שלנו

המערכה הצבאית מתנהלת בחזיתות רחוקות, אבל החוסן האמיתי נבחן כאן, בעורף. משמעת אזרחית, כניסה מיידית למרחבים מוגנים וציות מלא להוראות – אלה הדברים שמצילים חיים.

האירוע בטהרן הוא דרמטי.
הבוקר באשדוד הוא תזכורת.

לא נכנסים לשאננות.
נכנסים לממ״ד.

אילוסטרציה: AI

0