השבוע אני מבקש לפנות באמצעות הטור שלי, אל בני גנץ.
היית הפייבוריט שלי.
כשהקמת את "המחנה הממלכתי" בחרתי בך מתוך אמונה שאתה יכול להוות אלטרנטיבה אמיתית לשלטון הנוכחי.
בחרתי בך גם בהמשך כשהקמת עם יאיר לפיד את "כחול – לבן".
רבים ראו בך תקווה לשינוי, וגם אני הייתי ביניהם.
אבל אז הגיעו שתי ההחלטות ששינו הכול. פעמיים בחרת להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו. אותה קואליציה שרבים ממצביעיך רצו להחליף. ולא רק שהצטרפת, אלא שבשני המקרים נתניהו הפר את ההסכמים איתך, חזר בו מהתחייבויותיו, והותיר אותך מושפל מבחינה פוליטית.
פעם אחת עוד אפשר לכנות טעות. בפעם השנייה כבר היה קשה להבין איך לא הופקו הלקחים.
דווקא משום שאתה נתפס כאדם ישר והגון, האכזבה ממך הייתה גדולה יותר.
והיום, גם אחרי כל מה שקרה, אתה עדיין מדבר על ממשלת אחדות, כאילו ההיסטוריה לא לימדה אותך דבר.
התוצאה לא איחרה לבוא. מי שזכה בעבר לאמון עצום ולסקרים שחזו לו כ-35 מנדטים, איבד בהדרגה את אמון הציבור.
כיום לפי כל הסקרים, מפלגתך לא עוברת את אחוז החסימה, וחבריך לסיעה כבר לא מאמינים ביכולת שלך להוביל, ובחרו ברובם הגדול לפרוש מהמפלגה.
o

o
דווקא משום שהערכתי אותך, אני כותב את הדברים האלה. אני עדיין סבור שאתה אדם הגון, ממלכתי ובעל ערכים, ושיש לך הרבה מה לתרום למדינת ישראל. אבל פוליטיקה לא נמדדת רק בכוונות טובות. היא דורשת גם שיקול דעת פוליטי, יכולת לקרוא את המציאות ולהפיק לקחים.
לכן הקריאה שלי אליך פשוטה – אל תרוץ בבחירות הקרובות.
אם אתה לא צפוי לעבור את אחוז החסימה, ריצה נוספת עלולה רק לבזבז קולות של המחנה המבקש להחליף את השלטון.
לפעמים גם פרישה היא מעשה של אחריות ציבורית.
זאת לא כניעה, אלא אקט של מנהיגות.
זה יכול להירשם כניצחון האחרון שאדם יכול להעניק לרעיון שהוא האמין בו.
בני גנץ, אני לא כותב את הדברים האלה מתוך שמחה, אלא מתוך אכזבה. הייתי רוצה לראות אותך מצליח. רציתי שתהיה ראש ממשלה. אבל המציאות חזקה מהרצון. אם הסקרים צודקים ואם אין סיכוי אמיתי לעבור את אחוז החסימה, האחריות הלאומית מחייבת אותך לקבל החלטה קשה. לא להילחם על הכיסא האחרון, אלא לוותר עליו למען אותם אנשים שהאמינו בך פעם, ועדיין מבקשים לראות כאן שלטון אחר.
לפעמים המעשה האמיץ ביותר בפוליטיקה הוא לדעת מתי הגיע הזמן לפרוש.
יתכן שתרומתך למדינה תהיה גדולה יותר מחוץ לפוליטיקה מאשר בתוכה. יש אנשים שראויים להערכה, גם אם אינם מתאימים למשחק הפוליטי. בעיניי, אתה אחד מהם.
0
0























