פרשת השבוע – ״מקץ״ / שניר אלמליח

פרשת השבוע – ״מקץ״ / שניר אלמליח

השבת פרשת מקץ יוצאת במסורת ישראל באופן קבוע כשבת חנוכה, ימי החנוכה ידועים כימים בהם מדליקים אנו נרות מודים ומתפללים להשם בתפילת הלל ו'על הניסים', ומייחדים ימים אלו כימי הודאה ושמחה.

בתפלת "על הניסים" הנאמרת בימים אלו, לאחר שמזכירים את הניסים שנעשו לעם ישראל בזמן החשמונאים, רבים ביד מעטים, גיבורים ביד חלשים וכו', מסיימים "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול", הימים האלו ימי החנוכה נקבעו לימי הלל והודאה.
וכן הובא בפוסקים שימי החנוכה הם ימי הלל והודאה, וצורת ההלל וההודאה היא על ידי אמירת הלל השלם, והדלקת נרות חנוכה.

ויש לברר ולדעת על מה מודים ומהללים להקב"ה בימי החנוכה?
ועל מנת להבין על מה היא ההודאה, יש עלינו לדעת מה היתה הגזירה, ומה היתה הישועה.

המשנה ברורה הביא את דברי הלבוש שביאר למה בפורים נאמר דין של משתה ושמחה וחנוכה לא נקבע לימי משתה ושמחה, כי בפורים היה הגזירה להשמיד להרוג את הגופות שהוא ביטול משתה ושמחה, ולא את הנפשות שאפילו המירו דתם ח"ו לא היה מקבל אותם, לכך כשהצילם הקב"ה ממנו (מ-המן הרשע), קבעו להללו ולשבחו ית' גם כן על ידי משתה ושמחה, שזה הודאה בדברים השייכים בגוף, מה שאין כן במעשה דאנטיוכוס (ימי חנוכה), שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד את גופם, רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם (כמו שאנו אומרים להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך), אז כשהגביר הקב"ה יד ישראל ונצחום, לא קבעום אלא להלל להודות לבד, כלומר כיון שהם רצו למנוע אותנו מלהודות ולהלל להשם ית', למנוע מאתנו את האמונה בהשם, לכפור בדתו ח"ו, ובעזרתו ית' לא הפיקו זממם וגברה ידינו עליהם, לכן אנו מודים ומשבחים לו בהלל ובהודאה, על שהיה לנו לאלקים ולא עזבנו מעבודתו.

מבואר בדבריו שבזמן אנטיוכוס, עם ישראל היה נתון בסכנה נוראה של שמד, והיו הרבה יהודים שבאמת לא עמדו בנסיונות הקשים רח"ל, עד שקמו מתתיהו ובניו ונלחמו במסירות נפש ונצחו את היוונים, אבל ניצחון המלחמה לא היה הישועה שהיו צריכים לה, הישועה שהיו צריכים לה היתה שעם ישראל ח"ו לא ימירו דתם והקב"ה יהיה לנו לאלקים ולא יעזבנו מעבודתו. וזה קרה לאחר שנלחמו מתתיהו ובניו במסירות נפש, כמו שביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל בשם ה"חפץ חיים" זצוק"ל דכשהגזירה היא על הנפשות להעביר את ישראל על דתם צריכים לצאת למלחמה של מסירות נפש ודרוש שישראל ימסרו עצמם להריגה במלחמה ממש, ואז נחלש כח השטן.

ימים אלו מיוחדים לזכות כל אחד ואחת בהתגברות האור על החושך, בהתגברות הרוח על החומר, ימים בהם יש הארה מיוחדת המסוגלת להשפיע לכל אדם באשר הוא ישועה לה הוא זקוק, ימים מיוחדים בהם ניתן לחוש בקרבת השם, ננצל כראוי את ימי החנוכה, להודות להשם על הניסים שעשה עמנו, על הישועות שהושיע אותנו, נודה על העבר ונבקש על העתיד, שנזכה לחוש תמיד את קרבת השם וידו המלטפת, שנזכה לישועות וניסים גדולים, וכמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן יעשה גם לנו, אנו ומשפחתנו וחברנו, שנזכה כל אחד ואחת לניסים ונפלאות, לישועות ונחמות, ולשפע ואור גדול. אמן.

שבת שלום ומבורך,
חנוכה שמח.

כניסת השבת: 16:17
יציאת השבת: 17:19

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*