סיר הלחץ החברתי / ספיר בנלולו

סיר הלחץ החברתי / ספיר בנלולו

בעבר הלא כל כך רחוק, אדם מבוגר או צעיר שהיה צורך אלכוהול ובמיוחד סמים היה נחשב ל"עבריין", אחד כזה שלא כדאי להתעסק איתו ויתרה מכך להתרחק ממנו.
אך כיום אדם, ובעיקר בין בני הנוער, שלא שותה אלכוהול מדי פעם כאשר כל החבר'ה נפגשים בפארק או לא מנסה להכיר את עולם הסם הקל, נקרא 'משעמם', 'חננה'.
בין בני הנוער כיום לא מקובל להיות אחד כזה ש"לא שותה אלכוהול" ובחיים "לא ינסה סמים" או אפילו סיגריה, אך לפעמים בחברת נערים מסוימים ייווצר מצב שבו תנאי הקבלה לקבוצת אנשים מסוימת הוא "תנאי נסתר" לכך שאתה שותה אלכוהול, "לא כבד", "זורם"…

בימינו יש על בני הנוער לחץ חברתי קשה יותר משל כל דור הקודם לו, החברה מנסה לשנות את פניה בכך שמציבה בפני נערים ונערות  אשר נמצאים רק בתחילת דרכם לעיצוב חייהם ואישיותם  תבנית "מוכנה מראש". ואז מנסה לגרום לכל אותם בני נוער לגדול בתבנית שעיצבה ואשר בין מאפייניה –  להיות זורמים, קלי דעת, ואם לא די בכך, בשלב הבא  מחדירים  לראשם שמלבד האלכוהול ושאר הגורמים השליליים של הנוער, המראה חשוב הרבה מעל לתכונות אחרות ושכמות האנשים שאותם אתה מכנה "חברים", ללא התייחסות לכך שהשפעתם עלינו היא שלילית או חיובית, קובעת את המעמד החברתי שלנו.  סיר הלחץ החברתי שולט בנו גם אם ננסה להכחיש ולהגיד "אני לא כזה" ו"אני לא ככה".
אך עובדה קיימת היא שההורים והמבוגרים מתעסקים בנושאים אלה ובכך פוגעים בנוער של היום והופכים אותם לבובות על חוט. זאת  במקום לנסות להבין לליבם של רוב בני הנוער ובמיוחד של אלו המכורים לדבר כזה או אחר. אלה המחפשים בטיפה המרה את החום והאהבה או התקווה שחסרים להם בחיים או שאולי הסם, קל ככל שיהיה, הוא בעצם הדרך של ציפור פצועה לברוח מהמציאות שבה היא חיה. ציפור המשתמשת בתעתוע על המוח של עצמה על מנת לברוח מהכלוב החברתי אך ספק אם במודע, ספק אם ללא כוונה, אותם נערים עושים פעולה הפוכה ובמקום לברוח מהכלוב החברתי ולעוף בחופשיות להיכן שליבם ייקח אותם הם עפים לכלוב אחר שבו כבר מאוכלסות ציפורים אחרות. בעקבות כך נוצר סיר הלחץ שבמרכזו עומד ונפגע "האחר", הנער או הנערה הבודדים המתנגדים למוסכמות של החברה. שם אתה מבין שהדרך היחידה שלך לשרוד היא להקטין ראש ולהגיד "יהיה בסדר".
אך סמים ואלכוהול הם לא התשובה לבעיות ולחסרונות שהחיים עלולים להפיל עלינו ובמיוחד לא על מנת להרגיש שבזכות אלו החיים יפים יותר.
המציאות היא קשה וכואבת אך ברורה וחדה למדי, למרות שחומרים אלה יתנו לכם תחושת הקלה ואולי אפילו יפסיקו את "הקולות הפנימיים" לכמה רגעים בודדים הם לא חוקיים ומסוכנים!
ומה אם אתם שמים פס על החוק? מה עם הבריאות שלכם? עדיין לא אכפת לכם? מה עם הפרנסה שלכם שעלולה להיפגע כתוצאה משימוש בחומרים הללו? מה עם ההשקעה, התקווה והאמונה של הוריכם בכם? מה עם כל הדברים היפים שנמנעים מכם בחיים בניסיון לשים מסך מול העיניים ולשכוח ממה שקורה סביבכם?
כולנו גדלנו על אותם סרטי ילדים, כולנו גדלנו אל תוך אותן קריאות של החברה להיות שונה ולא ללכת בדרך שבה כולם הולכים אלא ליצור דרך משלך. אך בפועל כולנו רק מחפשים את האופן שבו נהיה שווים לאחרים והיום הדרך היא קלה ומהירה אצל בני הנוער, כל מה שעליך לעשות הוא להרים את הכוס ולשתות את תכולתה או לקחת את ה"שאכטה" הקטנה ההיא ואתה שם.
לסיום, נקודה קטנה למחשבה.
מה אם הייתם יכולים להיות מישהו שישנה משהו בעולם, אך החומרים הללו או כל התמכרות אחרת, היו מפריעים לכם בדרך… מה הייתם עושים אחרת?
או אולי בעצם תצליחו בחיים גם עם החומרים הללו, דבר שהוא אפשרי בהחלט, אך יום אחד הילד או הילדה שלכם יחזור מבילוי שיכור ומסטול – מה אז? אתם לא תגידו להם "אסור" כאשר מבחינתם לכם "מותר".

הכותבת היא תלמידת כיתה י"א 3 במקיף ה'

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*