השקט הפוליטי באשדוד כמעט מחשיד. ראש העיר רגוע יותר, הקואליציה מתנהלת בלי טלטלות גדולות, היריבים הוותיקים עדיין בסביבה אבל לא ממש מצליחים להרעיד את המערכת, ובינתיים העיר ממשיכה להתפתח, לבנות ולהתמודד עם הבעיות המוכרות שלה. פחות משנתיים לבחירות 2028, זה בדיוק הזמן להעיר מעט את הזירה, להציץ אל מאחורי הקלעים ולנסות להבין מי עומד איפה, מה השתנה מאז הבחירות האחרונות ומה עוד יכול להתהפך עד שנגיע שוב לקלפי.
השקט שלפני הסערה, או שאולי כבר אין סערה?
710 ימים. זה כל מה שנותר עד 28 באוקטובר 2028, המועד שאליו אנחנו מכוונים את השעון הפוליטי של אשדוד. במונחים של מערכת בחירות מקומית, מדובר בפרק זמן שאמור להספיק כדי להתחיל לשמוע מנועים מתחממים, לראות מחנות מתגבשים, לזהות בריתות חדשות ולפגוש את אותם פוליטיקאים שמגלים מחדש את אהבתם הגדולה לתושבים.
אלא שבאשדוד של סוף 2026, לפחות על פני השטח, שורר שקט כמעט לא אופייני. פעם בחודש מתקיימת ישיבת מועצה, פה ושם נשלפת שאילתה, הצעה לסדר היום מצליחה לייצר כותרת, חבר מועצה כזה או אחר מעלה את מפלס העצבים, ולמחרת הכול חוזר לשגרה. עוד חודש חולף, עוד ישיבה מסתיימת, והזירה הפוליטית ממשיכה להתנהל בעצימות נמוכה. במערכות בחירות קודמות, בשלב הזה כבר אפשר היה לזהות היטב את מוקדי החיכוך ואת תחילתה של ההיערכות. הפעם נדמה שכולם עדיין ממתינים. השאלה היא למה.
0

0
לסרי של הקדנציה הנוכחית: פחות עימותים, יותר שליטה
אם יש שינוי מעניין בהתנהלותו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי בקדנציה הנוכחית, הוא נמצא דווקא בסגנון. לסרי של השנים האחרונות נראה, לפחות בהתנהלותו הציבורית, מתון יותר, מחושב יותר ופחות להוט להיכנס לעימותים חזיתיים. יש משהו בשל יותר באופן שבו הוא מנהל את המערכת, אולי תוצאה של ניסיון פוליטי ארוך, אולי של הבנה שלא כל פרובוקציה מחייבת תגובה.
אבל שלא תהיה טעות. המתינות הזאת אינה בהכרח סימן לרכות. האירועים סביב אלי נכט, כמו גם המתחים שהתפתחו מול אנשי תנועת אשדודים, ממחישים עד כמה היחסים בתוך המערכת יכולים להשתנות כאשר מתעוררת מחלוקת על סמכויות, גבולות פעולה או התנהלות קואליציונית. מלסרי אולי אינו ממהר לפתוח חזיתות, אבל הוא גם אינו ממהר להשלים עם כל מהלך של שותפיו.
לצד זאת, הקואליציה העירונית ממשיכה להתנהל במסגרת שמאפשרת לראש העיר לקדם את סדר יומו. התמיכה מצד המפלגות החרדיות היא חלק משמעותי במבנה הפוליטי הנוכחי, וגם אם נשמעות כבר הצהרות חיוביות לקראת 2028, בפוליטיקה המקומית כדאי תמיד לזכור שהצהרות מוקדמות אינן תחליף להסכמים ביום שבו מוגשות הרשימות.
0

0
גלבר, נכט וכצנלסון: השמות מוכרים, השאלות נשארו
ומה קורה בצד השני של המגרש? הלן גלבר ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות בביקורת על הנהלת העיר. היא נוכחת בשיח הציבורי, מעלה סוגיות לסדר היום וממשיכה לבסס את פעילותה סביב נושאים עירוניים. האפשרות שתבחר להתמודד שוב על ראשות העיר בהחלט נמצאת על השולחן, אבל בין האפשרות הזאת לבין הכרזה רשמית והצגת מערך פוליטי חדש יש עדיין מרחק.
השאלה המעניינת מבחינת גלבר אינה רק אם תתמודד, אלא מה תעשה אחרת. האם נראה ניסיון לייצר חיבורים חדשים, להרחיב את בסיס התמיכה ולשנות את המבנה המוכר של ההתמודדות? או ששוב נפגוש את אותה נוסחה, עם אותם שחקנים ואותן תקוות?
אלי נכט נמצא בסיטואציה פוליטית אחרת. מצד אחד, הוא עדיין חלק מהנהלת העיר ומכהן כסגן ראש העיר. מצד שני, היחסים בינו לבין ראש העיר ידעו מתחים, והפער בין שותפות קואליציונית לבין שאיפות פוליטיות עצמאיות ממשיך לרחף מעליו. כל עוד נכט יושב סביב שולחן הנהלת העיר, הוא נדרש לאזן בין שני התפקידים האלה. אם וכאשר יחליט להציג קו עצמאי לקראת 2028, יהיה מעניין לראות כיצד יסביר לציבור את חלקו בהחלטות שהתקבלו בתקופה שבה היה שותף להנהגה.
ושמעון כצנלסון? הפוליטיקאי הוותיק, שכבר חצה את גיל 80, ממשיך להיות חלק משמעותי מהמערכת העירונית. דווקא שיתוף הפעולה בינו לבין לסרי מציב שאלה מעניינת לגבי עתידו הפוליטי. האם יבחר להתמודד שוב על ראשות העיר, כפי שהצהיר על כוונתו, ובמקביל להמשיך בשיתוף הפעולה עם ראש העיר? האם נראה שינוי במבנה השותפויות? בפוליטיקה האשדודית כבר למדנו שלא כל יריבות מחייבת נתק, ולא כל שותפות מבטיחה המשכיות.
ומה עם השחקן שעוד לא נכנס למגרש?
כמעט בכל מערכת בחירות באשדוד מגיע השלב שבו מתחילים להישמע שמות חדשים. אנשים שמחוץ למערכת הפוליטית הקיימת, כאלה שמאמינים שיש להם מה להציע לעיר, ולעיתים גם כאלה שאחרים מנסים לשכנע אותם להיכנס למרוץ. גם הפעם מתחילים להישמע מאחורי הקלעים שמות של מועמדים אפשריים. שניים מהם כבר הגיעו לשיחות פוליטיות בלתי רשמיות, אך כל עוד אין הכרזה פומבית או החלטה ברורה, נכון יהיה להשאיר אותם מחוץ לכותרות.
עצם קיומן של שיחות כאלה מזכיר שהמפה הפוליטית הנוכחית אינה בהכרח המפה שנראה ביום הגשת המועמדויות. האם דמות חדשה תצליח להביא לשיח הציבורי רעיונות אחרים, לייצר חיבורים חדשים או לשנות את סדר היום? מוקדם לדעת. אבל בהחלט כדאי להשאיר מקום גם לאפשרות הזאת.
0

0
מועצת העיר: אותם שחקנים, אולי חולצות אחרות
בגזרת מועצת העיר התמונה מעניינת לא פחות. מרבית הדמויות המוכרות ממשיכות לפעול בזירה המקומית, ולא ניכרת עדיין התארגנות ציבורית רחבה של כוחות חדשים. אין פירוש הדבר שהרכב המועצה הבאה יהיה זהה לנוכחי. בפוליטיקה המקומית, גם שינוי של מנדט או שניים עשוי להשפיע על חלוקת התפקידים, על הרכב הקואליציה ועל יחסי הכוחות בין הסיעות. ייתכנו חיבורים חדשים, פיצולים, רשימות משותפות וכניסה של מועמדים צעירים או דמויות ציבוריות שיבקשו לרענן את המערכת.
אבל לצד השאלות על זהות הנבחרים, כדאי לשאול גם מה קורה למעמדה של מועצת העיר עצמה. כאשר ישיבות המועצה מתקשות לייצר דיון ציבורי מתמשך, כאשר מרבית ההכרעות הפוליטיות מתגבשות מחוץ לאולם הישיבות וכאשר הכותרות מתפוגגות כמעט מיד לאחר שהן מתפרסמות, מתעוררת שאלה על יכולתה של המועצה לשמש זירה משמעותית לפיקוח, לביקורת ולדיון בענייני התושבים. זו אינה שאלה של קואליציה או אופוזיציה בלבד, אלא של תרבות פוליטית עירונית.
0

0
הניקיון, הפקקים וההתחרדות: הנושאים שעלולים להבעיר את השטח
לצד היציבות הפוליטית הנוכחית, יש באשדוד כמה סוגיות ציבוריות שיכולות לקבל משמעות גדולה ככל שנתקרב לבחירות.
הראשונה היא הניקיון. עד לא מזמן היה זה אחד הנושאים הבולטים בביקורת הציבורית על העירייה. השינוי במערך הניקיון העירוני והרחבת פעילותו נועדו לתת מענה לבעיה, וכעת המבחן האמיתי יהיה בשטח. אם השיפור יורגש לאורך זמן, עשויה הסוגיה לרדת מסדר היום. אם לא, היא עלולה לחזור במהירות למרכז השיח.
השנייה היא התחבורה. הפקקים בכניסות וביציאות מאשדוד, ובעיקר בציר המזרחי של שדרות מנחם בגין, הפכו למוקד תסכול יומיומי עבור תושבים רבים. זו אמנם בעיה ארצית, אבל עבור הנהג האשדודי שמבלה זמן רב בדרך לעבודה ובחזרה ממנה, ההבחנה הזאת אינה מקצרת את הנסיעה.
0

0
השלישית היא סוגיית צביונה של העיר והיחסים בין האוכלוסיות השונות. השיח סביב התחרדות, הקצאת משאבים, מוסדות ציבור והמרחב המשותף מלווה את הפוליטיקה האשדודית כבר שנים. ככל שנתקרב לבחירות, בהחלט ייתכן שהנושאים האלה יחזרו למרכז הדיון. לכל אחת מהסוגיות הללו יש גם פתרונות אפשריים וגם מורכבויות אמיתיות. השאלה היא האם המערכת הפוליטית תצליח לנהל סביבן דיון ענייני, או ששוב הן יהפכו בעיקר לחומר גלם לקמפיינים.
מנגד, יש גם רשימת הישגים שאי אפשר להתעלם ממנה
מי שמבקש לסקור באופן הוגן את הקדנציה הנוכחית חייב להסתכל גם על הצד השני של המשוואה. אשדוד נמצאת בעיצומם של תהליכי פיתוח משמעותיים. קריית הספורט החדשה, ובראשה האצטדיון והבריכה האולימפית, היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. לצד אלה ניתן למנות את בית הלוחם, את ההישגים וההכרה במערכת החינוך, את אירועי התרבות והפסטיבלים, את פעילות המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ואת התפתחות המרכז הרפואי אסותא אשדוד.
אלה פרויקטים ותהליכים שניתן להציג במסגרת מאזן העשייה העירוני, גם אם לכל אחד מהם היסטוריה, שותפים, מקורות תקציב ולוחות זמנים משלו. לסרי גם ביצע שינויים בהרכב הדמויות הציבוריות והניהוליות שסביבו. חלק מהדמויות שהיו מזוהות עם עימותים ציבוריים כבר אינן ממלאות את אותו תפקיד, ובמקומן ניכרת נוכחות של בעלי תפקידים בעלי סגנון ציבורי אחר.
השאלה לקראת הבחירות תהיה לא רק אילו פרויקטים הושלמו, אלא עד כמה התושבים מרגישים שהפיתוח העירוני מתורגם לשיפור בחיי היומיום שלהם. כי בין אצטדיון מרשים, מוסדות ציבור חדשים ותוכניות פיתוח גדולות לבין ניקיון הרחוב, הפקק בבוקר ואיכות השירות העירוני, מתקיימת מערכת יחסים מורכבת. ציבור הבוחרים רשאי לבחון את כולם יחד.
0

0
710 ימים הם הרבה מאוד זמן בפוליטיקה
יש משהו כמעט משעשע בניסיון לשרטט את מפת הכוחות של אוקטובר 2028 כבר בנובמבר 2026. הרי בפוליטיקה הישראלית, ובוודאי בפוליטיקה המקומית, 710 ימים הם נצח. בריתות יכולות להיווצר ולהתפרק, שותפים יכולים להפוך ליריבים, מועמדים חדשים יכולים להופיע, וסוגיה עירונית שנראית היום שולית עשויה להפוך מחר לנושא המרכזי בסדר היום. נכון לעכשיו, לסרי ממשיך לנהל את העיר מתוך קואליציה פעילה, גלבר ממשיכה להציג אלטרנטיבה ביקורתית, נכט נדרש לנווט בין שותפות לשאיפות עצמאיות, כצנלסון שומר על נוכחותו הפוליטית, ושמות נוספים עדיין נמצאים בשלב השיחות.
ומה עם התושבים? הם בינתיים ממשיכים לחיות את אשדוד של היום. לעמוד בפקקים, לראות את הבנייה מתקדמת, ליהנות מהשירותים העירוניים, להתלונן על מה שלא עובד ולצפות מהנבחרים שלהם לעשות את העבודה.
במקום לספור רק את הימים עד לבחירות, אולי כדאי להתחיל לספור גם את ההבטחות שקוימו, את הבעיות שנפתרו ואת ההחלטות שעדיין ממתינות לביצוע.
710 ימים נותרו. השעון כבר התחיל לתקתק, גם אם בינתיים נדמה שרק מעטים מקשיבים לו.
0
0
























