כשבעים אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עלך קישוריות בבלוטת התריס. על פי הערכות רק במקרים של עד עשרה אחוז, אפשר לחוש בכך באמצעות מישוש. בשאר המקרים, יש צורך לבצע בדיקות הרבה יותר מקיפות. צריך להרגיע ולומר, שבמרבית המקרים מדובר על גידולים שפירים, עם זאת, כמעט שבעה אחוז מהמקרים, הם גידולים ממאירים, קרי סרטניים.
על מנת לגלות מקרים של קשריות בבלוטת התריס בצורה נכונה, ממוקדת וברורה, יש לעבור בדיקת אולטראסאונד. זו הבדיקה שנחשבה לטובה ביותר לצורך איתור קשרים בבלוטת התריס. אך בדיקה זו איננה מספיקה, מאחר והיא לא יכולה לגלות האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. לשם כך, יש צורך לבצע ניקור בבלוטת התריס. זו בדיקה שמאפשרת לדעת באיזה גידול מדובר ועל כן, כיצד יש להמשיך בטיפול.
על בדיקת קשריות
יש להבין תחילה, כי גושים בבלוטת התריס, בוודאי גידולים סרטניים יכולים להשפיע על בריאות המטופל, שגרת ואיכות חייו. מעבר לכך, אם מדובר בקשרית בבלוטת התריס שעלולה להיות סרטנית, הרי שחייבים לבצע בדיקה כזו, עם כל הכאב ואי הנוחות הכרוכה בכך, אחרת עלולים להגיע למצב שהסרטן ישלח גרורות אל מקומות שונים בגוף.
בדיקת ניקור בקשרים בבלוטת התריס, היא לא בדיקה נעימה, אך היא קצרה והכרחית. מדובר בבדיקה אשר במסגרת מכניסים מחט עדינה ודקה דרך הצוואר לעומק של 3 ס"מ מקסימום, המחט מודרת תוך כדי שמבצעים בדיקת אולטראסאונד לבלוטת התריס, בצורה כזו אפשר לוודא בצורה ברורה שהמט נכנסת ומגיעה אל המקום הנכון. לאחר מכן המחט שואבת דגימה אל המזרק. אותה דגמיה מועברת למעבדה וכעבור מספר ימים מקבלים תשובה סופית.
מדוע חשוב לעשות בדיקה של קשרים בבלוטת התריס?
חשוב להבין, מדובר על בעיה שהיא נפוצה מספיק בשביל שיהיה עליה לא מעט חומר מחקרי, חומר מעשי ועל כן אנחנו יכולים לדעת בדיוק כיצד מבצעים את התהליך בצורה נכונה וטובה.
קשרים בבלוטת התריס יכולים להיות בעיה רצינית, בוודאי אם מדובר בעניין סרטני, אשר ישפיע על כל הגוף. לכן חשוב שאנחנו לא נפקיר את הנושא. אם אנחנו לא נעשה את הבדיקות בזמן ואצל האנשים הנכונים, הרי שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם בעיה רצינית ומשמעותית.
חשוב לציין, התשובה הראשונה שמקבלים מהבדיקה, היא איננה קובעת דבר. שכן רק אחרי שלוקחים את הדגימה לבדיקות במעבדה אפשר לראות מה בדיוק התוצאה הסופית וכיצד יש להתקדם מכאן. בדרך כלל מספיקה דגימה אחת בשביל לקבוע בצורה ברורה ומפורשת את תוצאות הבדיקה. אך יש מקרים מסוימים בהם נידרש לחזור על הפעולה שוב כעבור מספר חודשים על מנת שנוכל להיות בטוחים שאכן לא מדובר בגידול ממאיר, אלא שפיר.
צילום: pixabay
