לימפאדמה (Lymphoedema), בצקת לימפטית, מתרחשת כאשר חלה פגיעה במבנה או בתפקוד של מערכת הלימפה בגוף. מופע הלימפאדמה כולל שלושה שלבים אשר נעים בין מצב הפיך וניתן לטיפול בקלות לבין נזק קבוע בעור. אמנם, אין תרופה למצב זה אבל אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לשפר את הפרוגנוזה ואת המצב.
אם הרופא אבחן שיש לך לימאפדמה, סביר להניח שיהיו לך המון שאלות וחששות הקשורים לטיפולים הצפויים לך ולדרכים היעילות לניהול ולשליטה במצב זה.
מהי לימפאדמה?
לימפאדמה היא בצקת לימפתית. הלימפה היא נוזל שקוף הנאסף מרקמות הגוף אשר:
- מעבירות שומנים וחלבונים מהמעי הדק לרקמות
- מסלקות חיידקים, וירוסים, רעלים וחלבונים מסוימים מהרקמות
- מספקות כדוריות דם לבנות לזרם הדם על מנת לסייע במאבק בזיהומים ובמחלות אחרות
לימפדמה, היא מצב של בצקת לימפטית שמתרחשת כתוצאה מהפרעה בזרימת נוזל הלימפה בעקבות פגיעה:
- בתפקוד מערכת הלימפה
- במבנה מחזור הלימפה
הלימפדמה מופיעה בשני מצבים שונים:
- לימפדמה מולדת, שהיא צורה ראשונית של המחלה ונובעת מהגנטיקה או מתנאים תורשתיים אחרים שגורמים לנטיה של האדם למצב זה.
- לימפדמה משנית, שהיא שכיחה יותר, עשויה להופיע:
- כתופעת לוואי בעקבות הקרנות או כימותרפיה לטיפול בסרטן השד או בסוגי סרטן אחרים
- בעקבות ניתוח שגרתי, זיהום או טראומה
קיימים זיהומים שעלולים להעלות את הסיכון ללקות בלימפדמה. מצבים דלקתיים הגורמים לרקמות להתנפח ולהידלק עלולים לפגוע לצמיתות במערכת הלימפה, לגרום לדלקות מפרקים, למחלות כלי דם או למצבים בריאותיים אחרים הנגרמים בגלל בעיות בזרימת הדם בגוף.
שלבים בהתפתחות הלימפדמה
- שלב מקדים – שלב החביון
גוף בריא יכול לנהל בקלות את העומס של מחזור הלימפה בגוף המורכב מחלבונים, מים, תאים ושומן. בדרך כלל קיימת בגוף רזרבה שמורה גדולה או שהגוף יכול להתמודד עם כל עומס לימפתי נוסף. אבל אם בלוטות הלימפה נפגעות על ידי קרינה או שהן מוסרות במהלך ניתוח, יכולת הגוף לעבד את הנפח הנוסף, מצטמצמת.
שלב זה מאופיין בהצטמצמות הכושר התעבורתי של נוזלי הלימפה בגוף, ובעקבותיו יגיע השלב הראשון, שבו יוטל עומס רב על מערכת הלימפה. בשלב המקדים הלימפדמה הפיכה וניתנת לטיפול בקלות.
תסמינים מוקדמים של לימפדמה הם:
- נפיחות מתקדמת או בצקות ברגליים, שלעתים קרובות מלוות באי נוחות קלה ולעתים בכאב.
- ייתכן קושי להשתחל לתוך מכנסי הג׳ינס הצרים, או תחושה ששעון היד הדוק מדי.
- שלב ראשון: בצקת מסוג פיטינג (Pitting Edema)
אם מתעלמים או מפספסים ולא מטפלים בלימפדמה בשלב החביון, עלול להתרחש מה שנקרא ‘Pitting Edema’. מצב שבו מרקם העור באזור הבצקת נראה מגורען. זהו השלב הראשון של הלימפדה המכונה גם ׳לימפדה הפיכה׳. התסמינים נפתרים בדרך כלל לאחר הרמת הגפיים. הנפיחות בגפה בדרך כלל מחמירה במהלך היום אך בבוקר, הגפה חוזרת לגודל הרגיל שלה.
- שלב שני: לימפדמה ספונטנית בלתי הפיכה
בשלב זה הבצקת מסוג pitting edema, מתקדמת ומתחיל פיברוזיס (fibrosis) ברקמות החיבור, או לימפידמה ספונטנית בלתי הפיכה. העור באזור הבצקת מתקשה וכבר לא מסתדר וחוזר לעצמו עם היקיצה בבוקר. לחיצה באצבע על העור הבצקתי תשאיר גומה.
- שלב שלישי: Lymphostatic Elephantiasis
שלב זה מאופיין כבצקת שכבר אינה מגורענת (pitting), ובעור נראים שינויים קבועים וקשים מאוד. קשה לצבוט באצבעות את העור באזור הפגוע.
אמצעי מניעה
שוחחו עם הרופא על הסיכון שלכם לפתח לימפדמה ועל אמצעי הזהירות שאתם יכולים לנקוט כדי לנסות להימנע מסיבוך זה. וודאו שאתם מבינים את סימני האזהרה המעידים על התפתחות של לימפדמה, כך שתוכלו להתריע בפני הרופא שלכם בהקדם האפשרי, במקרה שאתם נתקלים באחת התופעות האלה.
תוכלו לנקוט בכמה צעדים שיסייעו לכם להימנע מהסיכון לפתח לימפדמה:
- לא להחיל חום על האזור הפגוע
- לשמור על עור וציפורניים נקיות כדי למנוע זיהום
- להימנע ממאמץ יתר של האזור הפגוע בתהליך הריפוי, להשאיר אותו במצב נוח ומוגבה
- להגן על עצמכם מפני פציעות, במיוחד בגפים, בהן קיימת סבירות גבוהה יותר להיפגע
- לא ללבוש בגדים צמודים
- להימנע מתנוחות, מתנועות או מפעילויות שעלולות להצר את זרימת הדם שלכם (כמו, נשיאת תיקים כבדים, שילוב רגל על רגל, גריבת גרביים צמודות או תכשיטים הדוקים).
לבסוף, אף על פי שאין תרופה ללימפדמה, הרופא מעודד את החולה לפנות לטיפול כבר כשמופיעים הסימנים הראשונים כי אבחון וטיפול מוקדמים עשויים לשפר את המצב.
