נושא "חם" בתקשורת העולמי הינו זיהום האוויר ושינוי האקלים. מבלי להקל ראש בחשיבות של שמירה על אוויר נקי, הגיע הזמן להעלות למודעות עניין לא פחות חשוב והוא זיהום הקרקע. סקרים שבוצעו באירופה מגלים כי קרוב לשליש מהקרקעות מזוהמות. בישראל קשה להניח שהתמונה שונה בהרבה ואולי אף גרועה יותר באזורים מסוימים. הבשורות הטובות הן שניתן לנקות קרקעות מזוהמות וכן מאגרי מים תת קרקעיים. נסביר בקצרה כיצד ניתן להפוך קרקע מזוהמת לקרקע ירוקה. זה טוב לסביבה, זה טוב לכולנו.

איך מזהים זיהום בקרקע – צעד ראשון 

זיהום בקרקע עשוי להיות ברור לעין, למשל כאשר רואים מפעל שבניגוד לחוק מפזר שפכים רעילים אל הקרקע מזה שנים רבות. מפגעי ריח והעובדה שחלים שינויים בצומח במקום עשויים להצביע על קיומו של זיהום בקרקע. אבל לא תמיד קל לראות את הזיהום בעין. ובוודאי שצריך לבצע בדיקות מקיפות על מנת להעריך את רמת הזיהום ולפני שניתן יהיה לבצע שיקום. מומחים שמספקים ייעוץ סביבתי מסבירים כי בכל אזור החשוד כמזוהם נהוג להתחיל עם בדיקה היסטורית. לפני שלוקחים דגימת קרקע הסקר ההיסטורי מפורט למסמך חשוב ביותר. במסמך מפרטים מה היה השימוש בקרקע בעבר, האם נעשה באזור שימוש בחומרים מסוכנים, האם היו אירעו בעבר דליפות של חומרים מזיקים, האם נעשה שימוש בחומרי ריסוס כאלה ואחרים. בהתאם לסקירה הזאת, ניתן להמשיך עם ביצוע דיגום בקרקע.

בדיקות מדעיות לזיהוי הזיהום

הרבה לפני השלב שבו אפשר לנטוע עצי פרי על הקרקע, להקים פארק או לבנות שכונה בשילוב שטחים ירוקים, נדרשות בדיקות מדעיות ושימוש בכלי מדידה. השלב הזה נקרא דיגום הקרקע והוא זה שמספק ממצאים אמפיריים בעלי ערך מספרי ברור. לפני שלוקחים דגימות קרקע לאחר ביצוע קידוח, יש להכין תוכנית מפורטת לדיגום. לאחר עריכת תוכנית מקיפה נלקחות דגימות הקרקע ומועבדות למעבדות מוסמכות. לרוב הבדיקות נעשות על פי קריטריונים המקובלים על המשרד להגנת הסביבה ו/או על גופים מקבילים ברחבי העולם.

כיצד נעשה שיקום הקרקע

ברגע שמגלים את מידת הזיהום בקרקע וגם מהם החומרים המזוהמים, מגיע השלב המעשי של השיקום. השיקום נעשה על פי תוכנית מסודרת, בשיטה אחת או יותר מהדרכים הבאות:

1. חפירה – שימוש בכלים כבדים על מנת לחפור, לאסוף, לסלק ולפנות אדמה מורעלת ומזוהמת.
2. שינוי מצב צבירה – המסת מוצקים מזוהמים ולאחר מכן אידוי על מנת לנקות את החומר המזוהם שמתנדף משכבת קרקע עמוקה ומגיע לשכבה עילית יותר.
3. טיהור כימי – שימו בכלים כימיים לצורך סיפוח חומרים מזהמים, רעלים, מתכות כבדות וכדומה.
4. טיהור ביולוגי – שימוש בחיידקים או אורגניזמים זעירים אחרים אשר ניזונים מחומרים מזהמים ומפרקים אותם.
5. מסננים – העברת מי תהום מזוהמים בתוך מערכת של מסננים, על מנת לקבל מים נקיים על פי תקן.
6. סיפוח רעלים בשיטות נוספות לטווח ארוך – למשל שתילת צמחים שידועים בכושרם לספוח רעלים.

לסיכום, לצד זיהום אוויר יש לתת את הדעת על סכנת זיהום הקרקע במדינת ישראל. סקירת קרקעות, דיגום קרקעות ובניית תוכנית לשיקום הקרקע משנים את המצב לטובה. מקרקע חולה ומזוהמת לשטח שיכול לתמוך בחי ובצומח ולעתיד ירוק יותר.

קרדיט: freepik