כתובת אחת על קיר באשדוד הספיקה כדי להצית אצל אמן הגרפיטי המקומי דודי שובל תגובה מסוג אחר. במקום להסתפק במחיקה של המסר "No pride in genocide", שפירושו "אין גאווה ברצח עם", שובל החליט להשתמש בקיר עצמו כדי להשיב למסר ולהפוך אותו למיצג מחאה משלו, דווקא בעיצומה של הסערה הציבורית סביב הסרט התיעודי "נז"א".
המפגש של שובל עם הכתובת הגיע בתקופה שבה השיח על המלחמה בעזה, פעילות צה"ל והטענות נגד ישראל ממשיך לעורר מחלוקת חריפה בארץ ובעולם. עבור שובל, כך עולה מהיצירה ומהסרטון שתיעד את העבודה, הכתובת שעל הקיר לא הייתה עוד גרפיטי שאפשר לחלוף על פניו. הוא בחר להגיב אליה באמצעות הכלי המזוהה איתו יותר מכל: צבע, קיר ואמירה חזותית שקשה להתעלם ממנה.
שובל כיסה חלקים מהכתובת המקורית ושילב אחרים בתוך יצירה חדשה וגדולה בצבעי כחול, לבן, שחור ואדום. במרכז העבודה צייר את דיוקנאותיהם של יובל אברהם ורחל שור, יוצרי הסרט התיעודי "נז"א", והוסיף לצדם את המילה "בוגדים".
הבחירה בשניים אינה מקרית. הסרט שיצרו נמצא בימים אלה במוקד סערה לאחר שזכה בסוף השבוע בפרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל הסרטים של ונציה. הזכייה העניקה לסרט חשיפה בינלאומית משמעותית, ובמקביל העצימה בישראל את הוויכוח סביב הטענות המובאות בו.
0
0
24 עדויות אנונימיות וטענות קשות
הסרט מבוסס על עדויות אנונימיות של 24 חיילים ואנשי מודיעין ישראלים. פניהם וקולותיהם של המרואיינים שונו כדי להסתיר את זהותם, והם מציגים במסגרת הסרט טענות קשות בנוגע לפעילות צה"ל במהלך המלחמה ברצועת עזה.
בין היתר עוסק הסרט באופן בחירת מטרות ובפגיעה באזרחים, ומציג את הדברים כחלק מתמונה רחבה יותר של אופן ניהול הלחימה. אלה טענות שהובילו לתגובות חריפות בישראל, ולא רק בזירה הפוליטית.
צה"ל דחה באופן גורף את הטענות שהוצגו בסרט. בין היתר הודגש כי האנונימיות של המרואיינים אינה מאפשרת לאמת את זהותם, את התפקידים שמילאו או את מידת מעורבותם הישירה בנושאים שעליהם הם מעידים.
עוד טען צה"ל כי בסרט קיימות סתירות וכי נעשה בו שימוש שגוי במונחים משפטיים. לטענת הצבא, חלק מהדברים מיוחסים לאנשים שמתוקף תפקידיהם לא אמורים להחזיק בידע המתואר בעדויותיהם.
גם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, יצא נגד הסרט. על רקע אחת הטענות שהוצגו בו, בנוגע לאפשרות לאשר תקיפה שבה עלולים להיהרג מאות אזרחים, בצה"ל הגדירו את הדברים ככוזבים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לביקורת החריפה וכינה את הסרט "הסתה מזעזעת".
0
0
היוצרים עומדים מאחורי הסרט
מן העבר השני, יוצרי "נז"א" עומדים מאחורי עבודתם וטוענים כי הסרט נועד לחשוף את מה שהם מתארים כמנגנונים שהובילו לפגיעה המונית באזרחים ברצועת עזה.
עבור יובל אברהם ורחל שור לא מדובר בפעם הראשונה שבה יצירה שבה היו מעורבים מגיעה לבמה בינלאומית מרכזית ומעוררת דיון בישראל. השניים היו גם בין יוצרי "אין ארץ אחרת", שזכה באוסקר בשנה שעברה.
המחלוקת סביב "נז"א" חורגת, אם כך, מגבולות הדיון הקולנועי. הסרט הפך לזירה נוספת בעימות על האופן שבו המלחמה בעזה מוצגת מחוץ לישראל, על אמינותן ומשמעותן של עדויות המגיעות מתוך המערכת הצבאית ועל הקו שבין ביקורת פנימית לבין האשמות חמורות נגד ישראל וצה"ל.
0
0
ובאשדוד, התגובה הגיעה על הקיר
בתוך הוויכוח הגדול הזה בחר דודי שובל להגיב בדרך הישירה והמוכרת לו.
בסרטון שפרסם באינסטגרם ניתן לראות את תהליך העבודה על הקיר, החל מהכתובת המקורית ועד להפיכתה ליצירה החדשה. שובל מוחק חלקים מהמסר שהיה במקום, משתמש בקיר כבסיס לעבודה ומוסיף עליו את הדיוקנאות והמסר שלו.
מבחינתו, כפי שעולה מהיצירה ומהתיעוד שפרסם, מדובר במחאה נגד מי שמאשימים את ישראל ואת צה"ל בפשעי מלחמה וברצח עם.
כך הפך קיר אחד באשדוד למעין דו-שיח ציבורי ללא מילים רבות: אדם אחד כתב עליו מסר נגד ישראל, ואמן מקומי החליט לא למחוק אותו ולהמשיך הלאה, אלא לקחת את אותו קיר ולהפוך אותו לתגובה חזותית משלו.
אפשר להסכים עם המסר של שובל ואפשר להתנגד לו, אבל קשה להתעלם מהדרך שבה הרחוב האשדודי הפך במקרה הזה לזירה קטנה בתוך ויכוח בינלאומי גדול בהרבה. ויכוח שמתחיל בסרט שהוקרן בוונציה, עובר דרך צה"ל, הדרג המדיני והשיח הציבורי בישראל, ומגיע בסופו של דבר גם לקיר בעיר אשדוד.
צילומי מסך: מתוך עמוד האינסטגרם של דודי שובל
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
