יש משחקים שהם הרבה מעבר ל-90 דקות. יש ערבים שבהם אוהדי ספורט עיר שלמה מסתכלת על כר הדשא ומבינה שלא מדובר רק בכדורגל. הערב, רביעי, בשעה 20:00, מ.ס אשדוד תעלה למשחק אולי הכי דרמטי שלה בעשור האחרון, כשתארח את הפועל ירושלים בידיעה ברורה וכואבת: כל תוצאה מלבד ניצחון, והקבוצה תרד רשמית לליגה הלאומית.
דווקא עכשיו. דווקא בעונה שבה אשדוד מתקרבת לרגע היסטורי עם פתיחתו הצפויה של האצטדיון החדש והמרהיב בעונה הבאה. דווקא ברגע שבו העיר מנסה למצב את עצמה כמעצמת ספורט אמיתית עם קריית ספורט מתקדמת, מתקנים חדשים וחזון גדול לעתיד.
ופתאום מרחפת מעל הכול שאלה שלא רבים דמיינו שתישאל: באיזו ליגה ייחנך האצטדיון החדש של אשדוד?
עונה שהכול בה הלך הפוך
גם אם אשדוד תנצח הערב ותשווה את מספר הנקודות לזה של הפועל ירושלים, היא עדיין לא תהיה תלויה בעצמה. יחס השערים של ירושלים טוב יותר, ואשדוד תצטרך שגם במחזור האחרון דברים נוספים יסתדרו עבורה. במילים אחרות: לא מספיק לנצח, צריך גם נס.
וזה בדיוק מה שהרגישו באשדוד בחודשים האחרונים. עונה שבה כמעט כל דבר שיכול היה להשתבש, השתבש.
הדוגמה הכי כואבת הגיעה רק לפני ימים ספורים. בזמן שעירוני טבריה הייתה בפיגור 3:1 מול מכבי נתניה, אשדוד קיבלה פנדל קריטי. תסריט מושלם מבחינתה. שער של אשדוד וניצחון של נתניה, והקבוצה כמעט בוודאות נשארת בליגה כשהיא עוקפת את טבריה, ירושלים והפועל חיפה.
אבל אז הגיע רגע שמרגיש כאילו נכתב במיוחד לעונה הזאת: כוכב הקבוצה החמיץ את הפנדל, טבריה השלימה מהפך בלתי נתפס ל-4:3, ואשדוד מצאה את עצמה מתחת לקו האדום, ממתינה לנס.
11 שנים אחרי
הפעם האחרונה שמ.ס אשדוד ירדה לליגה הלאומית הייתה בסיום עונת 2014/15. זה קרה ב-16 במאי 2015, אחרי הפסד 1:0 להפועל תל אביב במחזור הסיום. אמנם הקבוצה חזרה לליגת העל כבר עונה לאחר מכן, אבל הזיכרון ההוא עדיין צרוב היטב אצל אוהדי המועדון.
הערב, בדיוק 11 שנים אחרי, אשדוד שוב עומדת מול אותו תהום.
הרבה מעבר לכדורגל
באשדוד יודעים היטב שהמשחק הערב הוא לא רק על הישארות בליגה. הוא על יוקרה עירונית, על תנופה, על חלום שנבנה בשנים האחרונות סביב הכדורגל בעיר. הוא על הרגע שבו ייפתחו שערי האצטדיון החדש, בליגת העל. או חלילה בלאומית.
0



















