ד"ר גלית קאופמן: "ההיערכות לאירוע החירום הגדול הבא חייבת להתחיל כבר היום".

ד"ר גלית קאופמן: "ההיערכות לאירוע החירום הגדול הבא חייבת להתחיל כבר היום".

מנכ"לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד השתתפה בפאנל מנהלי בתי החולים לצד מנהלי איכילוב, הדסה, ברזילי ויוספטל. בדבריה הדגישה את הצורך בהשקעה במיגון בתי החולים, בחיזוק הצוותים הרפואיים ובהצבת תחום הבריאות במרכז השיח הציבורי ובסדר העדיפויות הלאומי.

ד"ר גלית קאופמן, מנכ"לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, השתתפה בכנס הלאומי השלישי לביטחון תרופתי של ארגון "חברים לרפואה", שנערך בתל אביב. ד"ר קאופמן לקחה חלק בפאנל הפותח, "מנהלי בתי החולים בחזית אתגרי מערכת הבריאות הציבורית", בהנחיית כתב ופרשן הבריאות רן רזניק, לצד מנהלי המרכזים הרפואיים איכילוב, הדסה, ברזילי ויוספטל.

במהלך הפאנל התייחסה ד"ר קאופמן לאתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות, ובהם הרחבת התשתיות הרפואיות, גיוס ושימור כוח אדם איכותי והיערכות לאומית למצבי חירום. היא הציגה את התפתחותו של אסותא אשדוד, לרבות הקמת מגדל האשפוז החדש, שיאפשר להרחיב את היקף השירותים הרפואיים לתושבי אשדוד והדרום.

"אנחנו נמצאים בתנופת פיתוח משמעותית, אבל מבנים וטכנולוגיות הם רק חלק מהתמונה. הכוח האמיתי של בית חולים הוא האנשים שעובדים בו. היכולת לגייס ולשמר רופאות, רופאים, אחיות, אחים ואנשי מקצועות הבריאות, שמביאים איתם מקצועיות, מחויבות ותחושת שליחות, היא המפתח להענקת רפואה איכותית ומתקדמת לתושבי האזור", אמרה.

אחד הנושאים המרכזיים שהעלתה היה הקמת בית החולים הממוגן לשעת חירום באסותא אשדוד, שיכלול כ־300 מיטות, בתמיכת משרד הבריאות ואגף התקציבים. לדבריה, הניסיון שנצבר במערכת הבריאות בשנות הקורונה והמלחמה מחייב חשיבה אסטרטגית לאומית על מיגון בתי החולים ועל יכולתם להמשיך לפעול גם בתנאים ביטחוניים מורכבים.

"ההיערכות לאירוע החירום הגדול הבא חייבת להתחיל כבר היום. מדינת ישראל הוכיחה שמערכת הבריאות שלה יודעת להתגייס באופן יוצא דופן בשעת משבר, אבל האחריות שלנו היא להבטיח שגם באירוע הבא כל אדם שיזדקק לטיפול רפואי יוכל לקבל אותו בבטחה, ברציפות וברמה הגבוהה ביותר. הקמת בית החולים לשעת חירום באשדוד היא דוגמה לחשיבה ארוכת טווח, שרואה את צורכי המטופלים גם בתרחישים המורכבים ביותר", ציינה.

ד"ר קאופמן התייחסה גם לאתגרים הכלכליים הניצבים בפני בתי החולים בשגרה, וביתר שאת בשעת חירום, והדגישה את הצורך במנגנון שיפוי שיבטיח את המשך פעילותם התקינה גם בתקופות משבר.

"בשעת חירום בתי החולים מתגייסים באופן מלא למאמץ הלאומי. השיקול הראשון והמרכזי הוא הצלת חיים ומתן הטיפול הטוב, הבטוח והיעיל ביותר, ללא קשר לעלויות הכרוכות בכך. לצד זאת, קיימת ציפייה לשיפוי כלכלי מלא ובזמן, שיכסה את ההפסדים הנגרמים כתוצאה מהפעילות החיונית בשעת חירום, ויאפשר לבתי החולים להמשיך להתפתח ולהעניק רפואה איכותית גם בשגרה", הדגישה.

ד"ר קאופמן הקדישה חלק מדבריה גם לצוותים הרפואיים ולמחיר האישי והמקצועי שגבו מהם השנים האחרונות. לדבריה, לאחר שנות ההתמודדות עם מגפת הקורונה והמלחמה, ראוי להכיר בתרומתם יוצאת הדופן של אנשי מערכת הבריאות ולפעול באופן מתמשך לחיזוק החוסן שלהם.

"הצוותים הרפואיים שלנו הם מקור לגאווה עצומה. במשך שנים הם ניצבים בחזית, מתמודדים עם עומסים כבדים ועם מציאות ביטחונית מורכבת, ובכל זאת ממשיכים להעניק טיפול מקצועי, מסור ומלא חמלה. מאחורי כל איש צוות יש גם משפחה והתמודדויות אישיות. החוסן שלהם אינו מובן מאליו, וההשקעה בו היא השקעה ישירה באיכות הטיפול במטופלים שלנו", הדגישה.

בהמשך הדגישה ד"ר קאופמן את הצורך בהצבת תחום הבריאות במרכז השיח הציבורי ובסדר העדיפויות הלאומי, לצד הביטחון.

"השנים האחרונות הוכיחו שמערכת בריאות חזקה היא מרכיב חיוני בחוסנה של המדינה. כל אזרח, בכל גיל ובכל מקום, זקוק לרפואה איכותית ונגישה. ההשקעה בצוותים הרפואיים ובתשתיות היא השקעה בביטחון הבריאותי של כולנו, וביכולת להעניק לכל מטופל את הטיפול הטוב ביותר", סיכמה.

בתמונה: ד"ר גלית קאופמן בכנס.

צילום: פרטי

0


ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר

0

אנחנו משתדלים לתת קרדיט בהתאם. אם במקרה שכחנו, תדעו שאנחנו פועלים בהתאם לחוק זכויות יוצרים, סעיף 27א. תוכלו לפנות אלינו במייל לקבלת קרדיט:[email protected]
פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*