תעשיית המים בישראל הפכה בשנים האחרונות לשם דבר וישראל הופכת למעצמת מים ומפיצה את הבשורה לכל העולם, הגומע כל טיפה מן החדשנות הישראלית

כבר חלפו כמה שנים מאז הקמפיין הממשלתי האחרון לחיסכון במים, וקצת קשה לדמיין מציאות אחרת מזו הקיימת כיום, בה שהישראלי הממוצע רגיל לשתיית מים נקיים ומסוננים ישירות מבר המים שעל השיש, באיזו טמפרטורה שהוא רוצה, ואפילו בצורת סודה – בשפע ובמחיר סביר. במקומות אחרים סביבנו המציאות היא אחרת וישנו מחוסר ומצוקה אמיתית במים, ההתחממות הגלובלית כבר נותנת אותותיה ומי שלא התכונן כראוי, נמצא בבעיה.

מתייבשת – אבל כבר לא מתרגשת

ישראל מעולם לא הייתה מדינה עשירה במים, אבל היא הבינה זאת מספיק מוקדם כדי לכפר על הפער באמצעות הטכנולוגיה, בכל זאת – סטארט אפ ניישן. מדד מפלס המים בכנרת, שירד בארבעים השנים האחרונות בכ-3.5 מטר, שינה את מקורות הנביעה ממי תהום למי ים מותפלים ושפכים מטוהרים, כמו גם מים מליחים. חמשת מתקני התפלת המים הפועלים באשקלון, אשדוד, פלמחים, שורק וחדרה הצילו את מדינת ישראל ממשבר מים חמור.

ובעולם מה? – בעוד הממשל האמריקאי מפרסם תחזיות על מיליארדים שיסבלו ממחסור במים עד 2025, בקייפ טאון שבדרום אפריקה כבר מתכוננים לבצורת עוד השנה. בחודש פברואר דווח, כי אם לא תצליח העיר להפחית את הצריכה היומית ב-20%, תנותק צריכת המים באמצע חודש מאי. בימים האחרונים פורסמו דיווחים אודות סיכוי לביטול ״יום האפס״ לשנה הקרובה, אך עצם ההגעה לנקודה הזו מצביעה על זיהוי הבעיה מאוחר מדי. בקייפ טאון נבנים שני מתקני התפלה, אך שנתיים וחצי מאז תחילת העבודות והם עדיין נמצאים באמצע הדרך.

ההתפלה אמנם הצילה אותנו, אבל היא לא הפתרון הכי מתקדם שיש לישראל בנושא. ההבנה שסוגיות כמו איכות המים, עלות ייצורם (בכסף ובאנרגיה), כמו גם הפגיעה הסביבתית ואפילו טעמם, הובילה כמה מוחות באומת הסטרט-אפ להציג כמה חידושים בנושא.

״תמיד היינו טובים במים״, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידה השנתית של איפא״ק בוושינגטון בתחילת החודש. ״אני רוצה שתראו כמה אנחנו טובים. אנו ממחזרים כמעט 90 אחוז ממי השופכין שלנו. […] אתם יכולים לראות מה ישראל עושה למים ולסביבה. אז אם לוקחים את שני הדברים הללו, חקלאות ומים, ואת הטכנולוגיות האחרות שאנו מיישמים בשני התחומים הללו, רואים שאנו יכולים לשנות את העולם, ואנחנו עושים את זה.״. סימן הקריאה שליווה את סיום הפסקה הנלהבת בנושא לא עמד על כרעי תרנגולת – גם בביקורו של מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש בישראל באוגוסט האחרון, הוקדש פרק זמן לפגישה עם כמה חברות ישראליות שהציגו פתרונות חדשנים בתחומי הסביבה והמים.

המוח הישראלי חושב בצורה שונה, אחרת קשה להסביר איך מישהו הצליח לחבר בין כליות מלאכותיות משומשות לטיהור מי שתיה. חברת Nuf Filtration מציעה בדיוק את זה – כליות מלאכותיות שמשמשות בדיאליזה עוברות חיטוי, והופכות ל״פילטר הטוב בעולם״, כך לדברי מנכ״ל החברה, מנו נגרין. חברת Blue I Water Technologies מציעה פתרונות ניטור איכות מים לערים חכמות, ואילו Aqwise מספקת פתרונות ביולוגים לטיפול במים ושפכים, והטכנולוגיה שלה מאפשרת הפקת אנרגיה מתחדשת ומחזור מים. גם תחומים נסתרים כמו נזילות מים סמויות זוכות לפתרון וכמובן שגם פלטפורמות מתקדמות לניהול ובקרה מרחוק של מערכות מים לתאגידים.

ישראל כמעצמת מים

תרומתה וחדשנותה של ישראל בתחומי המים לא נעלמה רק מעיניהם של מנהיגים ומדינות, והיא זכתה לספר שלם. ברב המכר ״המאבק על כל טיפה — כיצד הנסיון הישראלי מציל את העולם מצמא״, פורש סת׳ סיגל את התהליך שעברנו ממדינה דלת משקעים למעצמה בתחום המים. סקירתו של סיגל מתחילה עוד בימי הספר הלבן והמנדט הבריטי, דרך המוביל הארצי, מדד המחירים והאמצעים השונים שננקטו לעידוד החיסכון. לדבריו, פתרון בעיית המים בישראל הוביל בתורו לשינוי כלכלי וטכנולוגי המשפיע באמצעות כמעט 200 חברות בתחום טכנולוגיות המים הפועלות בישראל.

עם כל ההתפתחות וההמצאות המדהימות, גם לנו בישראל הקטנה יש עוד הרבה מה ללמוד בתחום, בעיקר לאור השינויים האקלימיים שמחייבים את כולנו לחשוב על ניצול המשאבים הסביבתיים. שימוש מושכל במים, בין אם לצרכים פרטיים ובין אם לחקלאות או תעשיה, צריך להישאר על סדר היום של כולנו, לטובת איכות החיים שלנו ושל הדורות הבאים.

מאת: שולי מילשטיין

קרדיט תמונה: Shutterstock