נתחיל בגילוי נאות. הכוכב הראשי ב״פרשה״ הזו הוא שמוליק דואק, אחד מכותבי הטור ״ניקוי ראש״ באתר, טורים שזוכים לחשיפה גדולה בעיקר בזכות האותנטיות והחיבור הישיר למה שקורה כאן ועכשיו. אחרי שאמרנו את זה, אפשר לגשת לעניין עצמו.
סטורי אחד, של אדם פרטי, הצליח להדליק לא מעט נורות אצל מי שמזוהים יותר מכל עם הרשתות החברתיות. כן, מדובר בסגן ראש העיר אלי נכט, בחברי האופוזיציה עמירם בן זקן ומאיר בן חמו.
קצת רקע, כדי לשים את הדברים בפרופורציה.
זיו אגמון, ממלא מקום ראש הסגל של ראש הממשלה ודוברו, נחשף על ידי העיתונאי עמית סגל בעקבות התבטאויות קשות. באחד הציטוטים, לפי הפרסום, נאמר כי "לא טוב שפתחו את מרוקו לתיירות ישראלית, עכשיו אנחנו יודעים מאיפה המרוקאים שלנו הגיעו, מאפריקה. בבון זה קוף". ראש הממשלה לא גינה את הדברים, פיטר את אגמון ובהמשך החזיר אותו לעבודה לאחר שהתנצל. אלה העובדות.
0
הסטורי שהעלה שמוליק דואק
0
מכאן מגיעים לסטורי של דואק.
שמוליק דואק, פעיל חברתי מוכר בעיר, העלה סטורי כמחאה על כך שראש הממשלה לא גינה את האמירות, ומנגד מגיע לחגיגות מימונה. אפשר להסכים איתו, אפשר לא להסכים איתו, אפשר גם להתעלם. אבל חשוב לזכור דבר בסיסי אחד: מדובר באדם פרטי.
וזה בדיוק המקום שבו הסיפור מתחיל לסטות.
באחד האתרים מיהרו למסגר אותו כפעיל פוליטי של הלן גלבר והזכירו את זה בכותרת, כאילו יש כאן מהלך מתוזמן, למרות שאין לכך קשר ישיר לאירוע. במקביל, סגן ראש העיר אלי נכט בחר להגיב בגינוי, תוך קריאה להתנצלות, למרות שבפועל לא הייתה כאן הסתה נגד הקהילה המרוקאית, אלא ביקורת על התנהלות ציבורית.
כאן נכנסת הבעיה האמיתית.
לא כל אמירה היא הסתה. לא כל ביקורת היא התקפה. ובעיקר, לא כל סטורי של אדם פרטי צריך להפוך לזירת התגוששות פוליטית.
התגובה של נבחרי הציבור, גם אם יצאה ממקום ערכי של התנגדות לגזענות, החמיצה את ההקשר. במקום להרגיע, היא הגבירה. במקום לדייק, היא הרחיבה את הסערה.
דואק מצידו לא נשאר חייב, והזכיר לנכט את הדרך שבה נכנס לפוליטיקה, כולל סרטון פרובוקטיבי נגד הקהילה החרדית שהביא לו בזמנו 2 מנדטים. משם, השיח כבר הפך פחות ענייני ויותר תגובתי.
אל הדיון הצטרפו גם חברי מועצה נוספים, והתגובות ברשת לא איחרו להגיע. אלא שכאן כבר נוצר פער ברור בין כוונת הסטורי המקורי לבין האופן שבו הוא התפרש והופץ.
בפועל, חלק גדול מהתגובות שנכתבו סביב האירוע נשאו הרבה יותר כעס ושנאה מאשר המסר המקורי עצמו.
0
0
הפוסט של שמוליק דואק כתשובה לנכט
0
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר.
הכוח של נבחר ציבור אינו רק ביכולת להגיב, אלא גם ביכולת לבחור מתי לא להגיב. לפעמים שיחה אחת, בירור פשוט, או אפילו התעלמות, היו מונעים סערה שלמה.
בסופו של דבר, לא מדובר כאן באירוע דרמטי, אלא בדוגמה לאופן שבו שיח ציבורי יכול לצאת משליטה כשהוא מנותק מהקשרו.
ולפעמים, הבעיה היא לא במה שנאמר.
אלא במה שבוחרים לשמוע.
ליחצו על האריה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
