מאות בודדות של חברי הקהילה הגיעו למצעד הגאווה ה-4 של אשדוד. אבטחה מוגברת, יש לומר מוגדלת מידי של משטרה וכוחות יס״מ הגיפו את כיכר העירייה וליוו את מסלול הצעידה של הקהילה הססגונית.

זה התחיל בניעלת הכבישים לשעות ההתקהלות ויצירת מתחם סטרילי בכיכר העירייה, בדיקה בטחונית וחלוקת צמידים (ורודים) בכניסה.

בתוך המתחם לא נרשמו בעיות ייחודיות למעט חיוכים, ריקודים ו… גאווה.

כמו בפורמט מצעדי הגאווה, מוסיקה ונאומים כנהוג, בזה אחר זה עלו מובילי הקהילה ובדרכם סיפרו על הדרך ועל הגאווה והסיפוק מקיום המצעד בעיר אשדוד.

פוליטיקאים? לא בבית ספרנו

לא מעט ממשתתפי המצעד הגיעו מחוץ לעיר כדי לתמוך. מי שדאג להעלם מזירת האירוע היו דווקא המועמדים לראשות העיר. עצוב לראות את התמונה הזו חוזרת מידי שנה, יחיאל לסרי שאישר את המצעד למרות מכבש הלחצים לא הגיע, כך גם לא הלן גלבר, שמעון כצנלסון ושאר המועמדים.

מבחינת המתמודדים למועצה נראו כמה וכמה מועמדים בינהם ״אשדודים״, ״מחזירים את אשדוד״ וסליחה אם פספסנו מישהו.