רשות הטבע והגנים, הכפופה למשרד להגנת הסביבה והאמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע בארץ, הוציאה לפני ימים אחדים דרישה לעצירה לאלתר של העבודות המתבצעות על ידי חברת "אלבטק" באזור התעשייה הדרומי. הדרישה הוצאה משום פגיעה בערכי הטבע המוגנים: פיקוס השקמה ורותם המדבר, בניגוד לסעיף 33(א) לחוק. על פי הדרישה, מדובר בעבירה פלילית על כל המשתמע מכך.

במה הדברים אמורים? ד"ר אלי לחמני, חבר הוועדה לאיכות הסביבה באשדוד העלה את נושא פיקוח על כריית חול באתרי בנייה לסדר היום של הוועדה, ודרש בישיבתה לאכוף את נושא הפיקוח הן על הפגיעה בערכי הטבע והן על הוצאת חולות והחלפתם בפסולת בנין באתרי הבניה השונים בעיר. מדובר במצב לפיו יזם חופר על פי ההיתר החוקי שבו הוא מחזיק, אבל עמוק הרבה מעבר לדרוש להקמת הפרויקט. בכך הוא מוציא מן המקום חולות יקרים ואת מקומן הוא ממלא ב"אדמת בניין" שאינה אלא פסולת בניין גרוסה אשר בניגוד לחולות, גורמת לזיהום מי התהום.

אלי לחמני עם נציגים נוספים מן הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד העלו את הנושא במקום הנכון לכך – הוועדה לאיכות הסביבה בעיר. אלא שלהפתעתם, הנושא כלל לא הרשים את נציגי העירייה בוועדה, בהם מהנדס העיר ויושב הראש שלה. אלה העלו שני טיעונים משונים: האחד שהעלאת הנושא מהווה צרות עין כנגד רווחיו הכספיים של הקבלן והשני שהם לא מורשים לאכיפה בתוך השטח הפרטי של היזם.

אז… אם לעירייה אין רשות לאכוף את חפירת העומק המיותרת לפרויקט והבלתי חוקית בעליל, למי הסמכות נתונה? ישפטו הקוראים ויבינו. כך מאפשרים ואף מעודדים פעילות בלתי חוקית הסמויה מן העין, אבל כזו שיש בה כדי לפגוע בערכי הטבע ישירות ובעקיפין באיכות חיינו. כך מגדלים באשדוד "מערב פרוע" החופשי לפעול על פי ראות עיניו הכלכליים בלי התערבות מצידו של "השריף". זהו שריף סוגר עיניים אשר בהתעלמותו מן המצב פועל שלא לטובת האינטרס הציבורי, עליו הוא אמון.

צילום: בועז רענן