מחאות, פוליטיקה ומה שבינהם

מחאות, פוליטיקה ומה שבינהם

אם באמת נחפש להקים מחאה נמצא מיליון סיבות לעשות כן, כל סיב אזרחית נאותה מצדיקה מחאה, תיקון העוול והצפת הנושא לתקשורת המקומית או הארצית. על מה מקימים מחאה? כמעט על כבר דבר שבא לנו, חוף מלוכלך או נקי מדי, סגירת עסקים בשבת או פתיחתם, שינוי מסלולי התנועה או למה לא משנים את מסלולי התנועה? מצודה מוזנחת, מצודה משופצת, כן זיקוקי די-נור ביום העצמאות או ממש לא… אני מניח שהרעיון ברור.

אז מה עושה מחאה למוצלחת יותר או פחות? בראש ובראשונה, כמה אנשים יש בצד שלך, כמה אתה יצירתי והכי חשוב, האינטרס האישי, המומנטום הפוליטי וכמה אנשים יכולים לרכב על המחאה.

דוגמאות לא חסרות, כדי לסבר את האוזן נשתמש ב-2 מחאות עם אותו פוטנציאל נפיצות, מחאת ה-REWAY ומחאת השבת.

במחאת ה-REWAY התעוררה אשדוד בעקבות מחדל הסברה חמור למציאות חדשה בה נסגרים כל יום כביש ראשי אחר והסדרי התנועה משתנים חדשות לבקרים, כ-60,000 מתושבי אשדוד העובדים מחוץ לעיר ונאלצו להתמודד עם שינויים קיצוניים בחייהם על מעשה שכלל לא ביקשו והרבה מהם לא היו צריכים, היה נראה שאשדוד על סף רתיחה והחלו לצוץ דפי מחאה יצירתיים עם הרבה מאוד כעס וזעם והיה נראה שחסימת כבישים וסגירת העיר הם רק צעד של זמן.

אחד העמודים קרא להפגנה בכיכר העירייה, הפגנה כביכול ספונטנית ולגיטימית הנוגעת לכל תושב שמסכים או לא מסכים עם הרעיון, למרות שהמחאה היתה צריכה להיות על מחדל ההסברה יותר מהפעולה עצמה להפגנה הגיעו כ-200 ואני לארג׳ כלפי מעלה. למה אתם שואלים? כי השנה היתה 2016 ולא 2018, השנה בה מתקיימות הבחירות.

לעומת זאת, מחאת השבת שפורצת בתוך שנת הבחירות התפוצצה כמו ששום מחאה באשדוד לא התפוצצה, הסיבה הברורה היא שמדובר בתפוח אדמה פוליטי, כזה שיכול להפיל ראש עיר, וזה לא היה רחוק מלקרות, או יותר נכון לומר, לא נתנו לזה לקרות בגלל עודף בבגרות פוליטית, על זה נאמר בדיעבד שלסרי לא ניצח, השלושה הפסידו. למחאת השבת היו הרבה נהנים, והרבה טרמפיסטים שניסו לדהור על הגל ולכן תמיד היה מי שיתדלק ממש כמו מרוץ שליחים – כל אחד/ת בתורו.

מחאה שיש לה הרבה מרוויחים היא מחאה מוצלחת, מחאה שמסמנת בקצה ראש או כח או שניהם זה טריגר למשוך, תוסיפו לזה קצת כריזמה ומומטום פוליטי ויש לכם סיפור הצלחה.

להצית מחאה באמצע החיים, כשכולם עסוקים בחיים עצמם נועדה לכישלון, אלא אם מדובר בקמפיין ממומן בקפידה עם גב כלכלי הכולל יכולת להתמודד משפטית ולנצח וגם אז זה לא מנצח מומנטום טוב.

כמובן שבכל כלל יש יוצא מן הכלל מה שמשאיר תקווה לכל אחד מאיתנו את הזכות למחות ולפרק את הכעסים שלנו על עוולות כאלה או אחרות.

לצאת מהפייסבוק!

מחאות טובות הן אלה שיוצאות מהפייסבוק, מחאות פייסבוק בעיקר מציקות למי שלא בצד המוחה, אבל כשהמשימה היא לא רק להציק חשוב שאחרי זמן מסויים יהיו פנים ושמות (ורצוי הרבה), כאלה שמוכנים להילחם מחוץ למקלדת אחרי שרעיון המחאה מתגבש, מחאת פייסבוק בדרך כלל דינה להתפוגג, 20,000 לייקים לא יחליפו 200 מפגינים שצועקים וחוסמים כביש בדיוק כמו ש-200,000 לייקים ו-500,000 חברים בקבוצה לא יחליפו 2,000 איש שבאים לכיכר העירייה עם מגה פון.

בעלי כח פחות מתרשמים ממפגיני מקלדת אך מאוד מתרשמים מכח 200 שמחכה מחוץ לבניין וצריך לעבור דרכו.

לסיכום…

  1. מחפשים להקים מחאה? תחכו לשנת בחירות.
  2. תבחרו נושא רחב עם פיתרון ריאלי וישים.
  3. תבחרו הנהגה כריזמטית ונטולת אינטרס אישי.
  4. תהיו יצירתיים.
  5. צאו מהפייסבוק, אחרת הכל יתחיל וייגמר בפייסבוק!

בהצלחה.

 

 

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*