45 נרצחים מתחילת השנה במגזר הערבי בישראל.
ארבעים וחמישה בני אדם !!
זה לא נתון סטטיסטי – זו מציאות יומיומית.
זה אומר שבממוצע כמעט כל יום משפחה נוספת נהרסת מהרגע שהיא מקבלת דפיקה בדלת.
חלק מהנרצחים מעורבים בסכסוכים פליליים, אבל חלקם אזרחים חפים מכל פשע. אנשים שעמדו במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. ילדים שהתעוררו לקול יריות. אימהות שאיבדו בנים. קהילות שחיות תחת פחד מתמשך. ילדים שמונעים מהם לצאת לרחוב או לשחק בגן השכונתי, מחשש שיקלעו לקרב יריות.
ובינתיים בממשלה ממשיכים לדבר ולדבר שוב ושוב על משילות.
הם מדברים והאקדחים יורים.
משילות איננה סיסמה.
משילות היא היכולת של המדינה להבטיח ביטחון אישי לאזרחיה. כל אזרחיה. יהודים וערבים כאחד.
כשנשק בלתי חוקי מסתובב בחופשיות ברחובות, כשארגוני פשיעה פועלים בגלוי, וכששיעור פענוח מקרי הרצח נמוך, זו לא משילות. זה אובדן שליטה.
0
צילום ארכיון משטרת ישראל
0
הממשלה מדברת על פירוז חמאס מנשקו ובצדק. מדינה חייבת להילחם בטרור.
אבל איך אפשר לדבר על פירוז בעזה, כשאין לכם יכולת לאסוף את הנשקים הבלתי חוקיים אפילו בתוך גבולות המדינה?
איך אפשר לדרוש ביטחון בגבולות, כשהרחובות עצמם הפכו לשטח הפקר?
המאבק בפשיעה בחברה הערבית איננו "בעיה של המגזר". זו בעיה של מדינת ישראל.
כשאזרחים חיים בפחד, כשהאמון במשטרה נשחק, וכשארגוני פשיעה ממלאים את הוואקום, כולנו משלמים ועוד נשלם את המחיר.
הגיע הזמן למעשים ולא להצהרות. איסוף נשק מסיבי. תגבור חקירות ומודיעין.
ענישה מרתיעה, ושיתוף פעולה אמיתי עם הנהגת החברה הערבית, לא רק בימי משבר תקשורתי.
משילות נמדדת ברחוב, לא במסיבות עיתונאים.
ביטחון אישי הוא לא פריבילגיה. הוא הזכות הבסיסית ביותר של כל אזרח במדינה.
אם המדינה לא תתעורר עכשיו , עוד משפחות יתעוררו לאסון מחר בבוקר.
