הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב חיילים היא תופעה מוכרת הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאירועים מסכני חיים במהלך שירותם הצבאי. חיילים שחוו קרבות, הפצצות ופיצוצים מפתיעים, נושאים עמם את החוויות הללו גם שנים לאחר מכן. אחת ההשלכות המרכזיות של PTSD היא רגישות קיצונית לרעשים חזקים ופתאומיים, במיוחד כאלה הדומים לאלו שנשמעים בשדה הקרב, כמו נפצים, זיקוקים ופיצוצים.

הקשר בין רעשי פיצוצים לטראומה קרבית

במהלך קרב, חיילים מצויים במצב של דריכות תמידית, בו כל רעש עלול להעיד על סכנה ממשית לחייהם. המוח מאמץ מנגנוני הישרדות ומגיב מידית לרעשים חזקים, כשהגוף נכנס למצב של "לחימה או בריחה" (Fight or Flight). לאחר השחרור, חיילים הלומי קרב עלולים להמשיך לחוות תגובות פיזיולוגיות ורגשיות דומות גם בסיטואציות אזרחיות, כשהם שומעים קולות המזכירים להם את חוויות הקרב.

הצטרפו לקבוצת הווצאפ השקטה וקבלו חדשות ישירות לנייד.

תגובת הגוף והנפש לרעש פתאומי

כאשר חייל הלום קרב שומע נפץ או זיקוקי דינור, המוח עלול להפעיל מחדש את מנגנון ההישרדות. הדבר עשוי לגרום לתגובות קשות כגון:

• התקפי חרדה ופאניקה – דפיקות לב מואצות, זיעה קרה, תחושת סכנה ממשית.
• תגובות בלתי נשלטות – רפלקסים כמו נפילה לקרקע, חיפוש מחסה או קפיאה במקום.
• פלשבקים – חוויות עבר חוזרות ומורגשות כאילו מתרחשות בהווה.
• קשיי נשימה ותחושת מחנק – תגובה פיזיולוגית כתוצאה מעלייה ברמת האדרנלין.

השלכות ארוכות טווח של חשיפה לרעשים

עבור רבים מהלומי הקרב, חוויות חוזרות של חשיפה לרעשים פתאומיים מחמירות את מצבם הנפשי ומונעות מהם לנהל אורח חיים תקין. אירועים כמו חגיגות פורים, יום העצמאות או משחקי כדורגל בהם נעשה שימוש בזיקוקים עלולים לגרום להם להימנע ממרחבים ציבוריים, לפתח הפרעות שינה קשות ואף לחוות דיכאון ובידוד חברתי.

התחשבות חברתית וצורך במדיניות רגישת טראומה

ברחבי העולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, מתגברים הקולות הקוראים לצמצום השימוש בנפצים וזיקוקים באירועים ציבוריים מתוך התחשבות בהלומי הקרב, נפגעי פעולות טרור, ואנשים רגישים לרעשים חזקים. במדינות מסוימות, כמו הולנד וגרמניה, נאסר לחלוטין השימוש בזיקוקים רועשים, ובמקומם נעשה שימוש בזיקוקים שקטים.

ההבנה כי רעשים חזקים עלולים לעורר טראומות חמורות ולפגוע באיכות חייהם של אלו שנפגעו בקרב מחייבת אותנו כחברה לגלות אמפתיה ולפעול לצמצום הפגיעה בהם, בין אם בהגבלות על השימוש בזיקוקים באירועים ציבוריים ובין אם באמצעות חינוך והעלאת מודעות לנושא.

לסיכום

רעשים פתאומיים, כמו פיצוצים ונפצים, הם טריגר ישיר לחיילים הלומי קרב, ומחזירים אותם באחת לזירות הקרב מהן ניסו להתרחק. תגובותיהם עשויות לנוע בין חרדה קשה לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי. כקהילה וכחברה, עלינו לקחת אחריות ולהבטיח מרחב ציבורי רגיש וטראומה-מודע, מתוך כבוד והוקרה לאלו שנשאו בגופם ונפשם את מחיר המלחמות.

צילום: לימור אדרי