יש אנשים שעוברים בעיר בשקט, ויש כאלה שמלווים אותה בפסקול שלם. מרקו אזולאי היה מהסוג השני. הבוקר, אחרי שנה של מאבק עיקש ואמיץ במחלה קשה, נדם ליבו של האיש ששימח חצי עיר – והשאיר מאחוריו דממה שקשה למלא.

בן 62 היה במותו. בעל לציונה, אב לחמישה ילדים וסב לשני נכדים. אבל מעבר לתארים המשפחתיים, מרקו היה קודם כל לב פועם של שמחה.

האיש מאחורי הרחבה

בשנותיו כתקליטן מיתולוגי ממוזיקת "הרעם", מרקו לא רק השמיע שירים – הוא יצר רגעים. חתונות, בר מצוות, אירועים משפחתיים – כמעט ואין בית באשדוד שלא רקד לפחות פעם אחת לצלילים שבחר. הוא ידע לקרוא קהל, להרגיש את הרגע, להרים את האנרגיה ולסחוף אל הרחבה גם את מי שנשבע שלא ירקוד.

עבור רבים הוא תמיד יישאר האיש עם האוזניות, זה שמרים את היד ומדליק את האורות – ובעיקר את הלבבות.

0

עם חברו מתי סלומון

0

שנה של מאבק, בלי לאבד את האצילות

בשנה האחרונה נאבק במחלה קשה, עבר טיפולים במרכז הרפואי אסותא אשדוד ובבית החולים תל השומר. בני משפחתו וחבריו מספרים שגם בתקופה הקשה שמר על איפוק, על אמונה ועל אותו חיוך גדול שלא עזב אותו.

שכנו וחברו הקרוב, מתי סולומון, סיפר כי 32 שנים גרו דלת מול דלת. "אמש נפרדתי ממנו והוא נתן לי חיוך ענק באחד ממאמציו האחרונים. כך אזכור אותו לעד – איש ענק עם חיוך עוד יותר ענק".

איש קהילה, אדם אציל

גם בקהילתו הדתית הותיר חותם עמוק. אבי אפינגר, חזן בית הכנסת "משכנות שמואל" ברובע י"ב, בו התפלל בעשרים השנים האחרונות, תיאר אדם שקט, מסביר פנים ואציל. "אבידה גדולה מאוד. פשוט אדם אציל", אמר.

בשנים האחרונות עסק בעמילות מכס, אך הזהות הציבורית שלו נותרה צרובה בזיכרון הקולקטיבי של העיר – האיש שעשה שמחות מהסרטים, בלי רעש מיותר ועם הרבה לב.

הלוויה תתקיים במועד שיימסר בהמשך.

אשדוד נפרדת היום לא רק מתקליטן, אלא מסמל של שמחה, צניעות ואנושיות.
יהי זכרו ברוך.

0