יש יומנים שנועדו להזכיר לנו פגישה, משימה או יום הולדת. ויש יומן שנולד מתוך זיכרון, געגוע ורצון להמשיך חיים שנגדעו. לקראת השנה החדשה וחגי תשרי מוציאה ענתי אלקבץ את "לגעת באדמה – להביט לשמיים", יומן שבועי לשנת תשפ"ז, 2026-2027, שהפך עבורה להרבה יותר ממקום שבו מסמנים תאריכים.
אלקבץ, ששכלה את בתה סיון ז"ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר יחד עם בן זוגה נאור חסידים ז"ל בביתם בכפר עזה, מבקשת באמצעות היומן ליצור דרך נוספת שבה סיפורה של סיון ימשיך לחיות, להיכתב ולהגיע לעוד ועוד אנשים.
עבור ענתי, החיבור ליומנים התחיל הרבה לפני האסון. מדובר באהבה שמלווה אותה מאז ילדותה, דרך שנות ההתבגרות ועד היום.
"כחובבת יומנים מושבעת, וכמי שעבורה בחירת יומן לשנה חדשה הוא רגע של התרגשות מתמשכת – כילדה, כמתבגרת, וגם היום – היומן עבורי הוא הרבה מעבר למארגן זמן", היא מספרת.
אלא שהפעם, הבחירה ביומן קיבלה משמעות אחרת לחלוטין. ענתי לא רק בחרה את היומן שילווה אותה אל השנה החדשה, אלא יצרה אחד שמחבר בין הזמן שממשיך לנוע לבין הזיכרון שאותו היא מבקשת לשמר.
להכניס את "הבית של סיון" אל בין הדפים
לאחר הירצחה של סיון הפכה אלקבץ את ביתה בכפר עזה ל"בית של סיון", בית עדות שאליו מגיעים מבקרים רבים. כעת היא מבקשת להרחיב את המרחב הזה גם אל מחוץ לבית הפיזי ולהכניס אותו אל היומיום של מי שיחזיק ביומן.
"היומן נולד מתוך הרצון להכניס את 'הבית של סיון', שהפך מזמן לבית של כולנו, אל תוך הדפים הכתובים והריקים, ולהעניק פלטפורמה נוספת לבית העדות בכפר עזה, אליו מגיעים וימשיכו להגיע מבקרים רבים", מספרת אלקבץ.
הרעיון שעומד מאחורי היומן אינו מסתיים בדפים שכבר הודפסו. מבחינת אלקבץ מדובר במרחב שימשיך להשתנות ולהתפתח לאורך השנה, באמצעות תכנים נוספים, עדויות ומחשבות שיתווספו אליו.
0
לפרטים על הפרוייקט ליחצו על הבאנר
–
"היומן הזה, לכאורה רק יומן שבידיכם, הוא בעצם מרחב חי: הוא מכיל בתוכו מעין כונן של מחשב – מקום שהוא בלתי נגמר, מקום ששומר, אוסף, מתעדכן וממשיך לנשום גם אחרי שהדפים הודפסו".
באמצעות קודי QR, האתר של סיון ותכנים חדשים שימשיכו להיכתב, מבקשת אלקבץ ליצור חיבור בין היומן הפיזי לבין סיפור שממשיך להתפתח.
"היומן הזה איננו חפץ סטטי. לאורך השנה יופיעו תכנים חדשים, דפים נוספים, מחשבות שיתווספו, עדויות שייכנסו פנימה. דרך קודי ה-QR, דרך האתר של סיון, דרך התוכן שימשיך להיכתב – היומן יגדל יחד איתנו".
ובתוך כל המילים, הזיכרונות והדפים שעוד יתמלאו, ענתי אלקבץ מגדירה את משמעותו עבורה במשפט אחד שמספר אולי את הסיפור כולו: "אני רואה ביומן את מפעל החיים שאחרי לכתה של סיון – מפעל שממשיך לנוע, להתפתח, להתרחב".
"לגעת באדמה – להביט לשמיים", היומן השבועי לשנת תשפ"ז 2026-2027, ניתן להשיג בחנויות סטימצקי ובאתר הרשת.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
