בכל חורף חוזר אותו טקס: העירייה מבטיחה היערכות, הגשם מגיע, חלק מהרחובות מוצפים והתושבים מקבלים הסברים על כמויות משקעים חריגות. אולי הגיע הזמן לשנות גישה? במקום להבטיח שלא יהיו הצפות, עיריית אשדוד צריכה להבטיח דבר אחד פשוט: מי שנפגע לא יישאר לבד.
די עם ההסברים. התושבים כבר הבינו
יש משהו כמעט אבסורדי בטקס החורף הקבוע של אשדוד. בכל שנה, רגע לפני שהגשם הראשון מגיע, אנחנו מקבלים את אותן הודעות מרגיעות. העירייה ערוכה, הקולטנים נוקו, מערכות הניקוז נבדקו, הצוותים תוגברו, המשאבות מוכנות וכולם עובדים מסביב לשעון.
ואז יורד גשם. הרחובות המוכרים מתמלאים במים, מכוניות נתקעות, התמונות מתחילות לרוץ ברשתות החברתיות, התושבים זועמים והעירייה עוברת כמעט באופן אוטומטי למצב התגוננות. וכאן מתחיל שלב ההסברים. כמה מילימטרים ירדו בשעה, כמה גשם ירד בעשרים דקות, כמה האירוע היה חריג, ולמה אף מערכת ניקוז בעולם לא הייתה מסוגלת להתמודד עם כמויות כאלה של מים.
יכול להיות שהכול נכון. אני אפילו מאמין שהעירייה משקיעה מאמצים רבים בהיערכות לחורף, ושעובדי העירייה בשטח עושים עבודה קשה וחשובה. אבל נדמה לי שמישהו מפספס כאן את העיקר. התושב שהרכב שלו הוצף לא באמת מתעניין בכמות המילימטרים שירדו. הוא רוצה לדעת מי יעזור לו מחר בבוקר.
0
0
בואו נודה באמת: אשדוד לא תנצח את הגשם
אשדוד היא עיר עם מאפיינים טופוגרפיים שמייצרים אתגרי ניקוז. יש בה אזורים נמוכים, רחובות שאליהם מתנקזים מים ממקומות גבוהים יותר ונקודות שבהן הצפות חוזרות בחורפים שונים. אנחנו כבר מכירים חלק מהמקומות האלה. לא צריך בכל שנה להיות מופתעים מחדש. אפשר כמובן להכריז על פרויקט ענק לשדרוג כל תשתיות הניקוז בעיר. לפתוח כבישים, להחליף מערכות ישנות, לחפור רחובות ולהשקיע סכומי עתק במשך שנים.
אבל בואו נהיה מציאותיים. מהלך כזה עלול לעלות מאות מיליוני שקלים, לשבש את החיים בעיר לתקופה ממושכת, וגם בסופו אף אחד לא יוכל להבטיח שלא יהיו הצפות במזג אוויר קיצוני. וזה בדיוק המקום שבו צריך לשנות את השיח. במקום להבטיח בכל שנה שהפעם אנחנו מוכנים יותר, אולי הגיע הזמן לומר לתושבים את האמת. אנחנו לא יכולים לעצור את הגשם. אנחנו לא יכולים להבטיח שכל רחוב יישאר יבש. אבל אנחנו בהחלט יכולים להבטיח שאם נפגעתם, לא תישארו לבד. וזאת כבר הבטחה שאפשר לקיים.
פחות להתגונן, יותר להגן
אני רוצה להציע לעיריית אשדוד שינוי תפיסתי. לא לוותר על עבודות הניקוז, לא להפסיק לנקות קולטנים ולא להזניח תשתיות. להפך. להמשיך לעשות את כל אלה, אבל במקביל להכיר בכך שהצפות הן סיכון חוזר שצריך להיערך גם לתוצאות שלו.
אם אנחנו יודעים שרחוב מסוים מוצף פעם אחר פעם, למה לא להיערך אליו מראש עם משאבות ניידות, ציוד מתאים וצוותים שמכירים את השטח? אם אנחנו יודעים שיש אזורים שבהם המים עלולים לחדור לבתים ולעסקים, למה לא להכין מראש תוכנית תגובה ממוקדת? ואם אנחנו יודעים שמשפחה עלולה למצוא את עצמה עם בית מוצף שאי אפשר להמשיך להתגורר בו, למה לא להכין מראש גם פתרונות לינה זמניים? אנחנו הרי יודעים לעשות את זה במצבי חירום אחרים.
כשטיל פוגע בבניין, העירייה נכנסת לאירוע, מגדרת את הזירה, מפעילה אנשי מקצוע, מסייעת לתושבים ודואגת לצרכים המיידיים של המשפחות שנפגעו. נכון, הצפה אינה נפילת טיל. האחריות המשפטית שונה וגם מקורות המימון אינם זהים. אבל מבחינת המשפחה שעומדת מול בית שנפגע, הצורך האנושי הבסיסי דומה מאוד. היא צריכה לדעת שיש מי שרואה אותה. שיש מי שמקשיב לה. ושיש מי שמוכן לעזור.
0
0
מנגנון פיצוי עירוני. כן, קראתם נכון
וכאן מגיע החלק שלדעתי יכול לשנות את כל מערכת היחסים בין עיריית אשדוד לתושביה. אני מציע לבחון הקמת מנגנון עירוני ייעודי לסיוע ולפיצוי נפגעי הצפות.
לא עוד מסלול שבו תושב צריך לרדוף אחרי מחלקות, להוכיח, להתווכח, להגיש טפסים ולחכות חודשים כדי לקבל תשובה. אלא מסלול מהיר, ברור, אנושי ונגיש, שמתחיל לפעול ברגע שמתרחשת הצפה משמעותית. נכנסו מים לבית? נגרם נזק ישיר לעסק? רכב נפגע בהצפה? התושב פונה למוקד ייעודי, מתעד את הנזק, מקבל ליווי, ובמקרים המתאימים וכשהביטוחים הפרטיים לא מכסים לשקול גם סיוע כספי או פיצוי.
כמובן, מנגנון כזה יצטרך להיבנות במסגרת החוק, עם קריטריונים שקופים, תקציב מוגדר, בדיקת נזקים ומניעת כפל פיצוי. אבל בין היעדר חובה משפטית לפצות לבין החלטה ציבורית לסייע, יש מרחב שלם של מדיניות עירונית שאפשר וראוי לבחון.
ואני רוצה לומר כאן עוד משהו. לא לכל משפחה יש ביטוח מתאים. לא לכל בעל עסק יש כיסוי לנזקי הצפה. ולא כל מי שמתגורר ברחוב מועד לפורענות בחר לגור שם מתוך ידיעה שיום אחד המים ייכנסו לו לסלון. אנשים לא צריכים להיענש רק מפני שהבית שלהם נמצא בנקודה נמוכה בעיר. היום זה רחוב אחד, מחר זה רחוב אחר. היום זו משפחה ברובע מסוים, מחר זה בעל עסק באזור אחר. כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו בצד שנפגע.
0
0
זה לא חייב לעלות הון. זה חייב להיות מתוכנן
לפני שמישהו בגזברות העירייה מתחיל להזיע, כדאי להבהיר: אני לא מציע לפתוח קופה ללא תחתית ולחלק צ'קים לכל מי שנרטבו לו הנעליים. אני מציע לבחון הקמת קרן עירונית מוגבלת, עם תקציב שנתי, תנאי זכאות, תקרות סיוע ומנגנון מקצועי שיבחן כל מקרה לגופו. ייתכן שהעלות תהיה נמוכה בהרבה ממה שנדמה לנו. ייתכן גם שתידרש השקעה משמעותית יותר. בלי נתונים על מספר הנפגעים והיקף הנזקים אי אפשר לקבוע זאת באחריות.
אבל אפשר להתחיל בפיילוט. אפשר לבחון את מספר האירועים המשמעותיים בכל חורף, את מספר משקי הבית והעסקים שנפגעים בפועל ואת עלות הסיוע האפשרית. ובעיקר, אפשר להתחיל לחשוב אחרת. במקום להוציא בכל שנה אנרגיה עצומה על הסברים מדוע אי אפשר היה למנוע את ההצפה, להשקיע חלק מהאנרגיה הזאת במי שצריך עזרה אחרי שהיא כבר התרחשה.
תארו לעצמכם חורף אחר באשדוד
התחזית מזהירה מפני גשמים חזקים. העירייה לא מסתפקת בהודעה חגיגית על מוכנות שיא. היא מודיעה לתושבים באילו מוקדים קיים סיכון מוגבר, היכן מוצבים אמצעי שאיבה, אילו רחובות עלולים להיחסם ומה מספר הטלפון שאליו פונים במקרה של נזק.
הגשם מגיע. באחד הרחובות המוכרים נוצרת הצפה. צוותים מגיעים, שואבים, מסייעים, ואם צריך גם מפנים משפחה ללינה זמנית. למחרת בבוקר, במקום שתושב יעלה סרטון זועם ויחפש מישהו שיקשיב לו, נציג עירוני כבר יוצר איתו קשר ומסביר לו מה האפשרויות העומדות לרשותו. העירייה לא צריכה להודות באחריות משפטית לכל נזק כדי לגלות אחריות ציבורית כלפי מי שנפגע.
תארו לעצמכם כמה אמון אפשר לבנות בדרך הזאת. ואולי, אם אשדוד תצליח לגבש מודל מסודר, חוקי ובר-קיימא, היא אפילו תוכל להציע לרשויות אחרות דרך חדשה להתמודד עם נזקי הצפות עירוניות. לא עוד עיר שמסבירה למה היא לא אשמה, אלא עיר שמראה לתושביה מה היא עושה כדי לעזור.
0
0
אף אחד לא מצפה מראש העיר לעצור את הגשם
אני לא חושב שתושבי אשדוד תמימים. הם מבינים שגשם חזק עלול להציף רחובות. הם רואים את מה שקורה בערים אחרות בארץ, לפעמים בהיקפים חמורים בהרבה. הם גם יודעים שאי אפשר לפתור בעשרות שנים של בנייה ותשתיות באמצעות ניקוי כמה קולטנים לפני נובמבר. אבל הם כן מצפים למשהו אחר. הם מצפים שמישהו יראה אותם. שכשאדם עומד מול הרכב ההרוס שלו, לא יגישו לו הרצאה במטאורולוגיה. שכשבעלת עסק מנסה להציל סחורה מהמים, לא יסבירו לה כמה מילימטרים ירדו בעשרים דקות. ושכשמשפחה מוציאה מים מהסלון בדליים, לא יספרו לה כמה שעות עבדו עובדי העירייה בלילה.
כל אלה אולי חשובים. אבל הם לא התשובה שהאדם שנפגע צריך לשמוע. עיריית אשדוד צריכה להמשיך לנקות, לתחזק, לשפר תשתיות ולהיערך לחורף. על זה אסור לוותר אפילו לרגע. אבל הגיע הזמן להוסיף למערך הזה מרכיב שחסר בשיח הציבורי סביב ההצפות: אחריות אנושית לאחר האירוע. כי בסופו של דבר, המבחן של עירייה הוא לא רק כמה טוב היא הצליחה למנוע את הנזק, אלא גם איך היא מתייחסת לאנשים כשהיא לא הצליחה למנוע אותו. החורף הבא יגיע, הגשם ירד, וכנראה שגם יהיו רחובות שיוצפו. השאלה היא אם גם בשנה הבאה נקבל את אותה מצגת מילימטרים, או שסוף סוף נקבל תפיסה חדשה.
כי את הגשם אי אפשר לעצור. את תחושת ההפקרה דווקא כן.
0
ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר
0
