שנה למחאה – התובנות

שנה למחאה – התובנות

לחלק מהאנשים זה נראה יותר ולחלק, כאילו זה קרה אתמול. אין ספק שמבחינה אזרחית מדובר באירוע הגדול והמשמעותי ביותר שחוותה העיר אשדוד. מחאת השבת היתה התפוצצות הר געש שנחשב ״פעיל״ וחיכה לתזוזה הנכונה כדי להתפרץ ואז זה הגיע, חוק המרכולים.

הקנסות בביג פאשן ובעוד כמה מוקדים הצליחו להוציא את הלבה מההר, הפגנה ספונטנית בביג-פאשן של אזרחים צעירים מן השורה, לא מוכרים בזירה הפוליטית ולא לזירה הפוליטית מצליחים לייצר הפגנה יש מאין ומצליחה יותר מכל לעניין את התקשורת המקומית והארצית שהבינו מהר מאוד שיש כאן תפוח אדמה לוהט הן מבחינת הרייטינג והן מבחינה היסטורית.

בערב, קבוצה אחרת, רובה ככולה יוצאי חבר העמים מצהירה על הפגנה בכיכר העיר, למרגלות העירייה אבל כאן, הנימה הפוליטית מורגשת קצת יותר זו  בדיעבד היתה יריית הפתיחה לבחירות 2018.

הקדימו כבר בשישי לעשות פעילים ספונטניים שיצאו דרך הפייסבוק לשיירה עם דגלים שחורים שנסעה ברחבי אשדוד תחת הסיסמא ״די לכפייה הדתית״.

ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי והסיעות החרדיות לא קראו נכון את המפה, הם האמינו שמדובר בתופעה חולפת, אשדוד שיתה ידועה באדישותה במאבקים ציבוריים הוכיחה עד אז שהיא לא בנויה למאבקים ארוכי טווח, אך הפעם זה היה אחרת, הנושא הטעון של התחרדות שבאופק ההשוואה המתמדת לבית שמש הצליחה להוציא את התושבים משלוותם. זה התפוצץ.

במשך 6 שבועות, בכל מזג אוויר עלו לרגל אלפים בכל מוצ״ש כדי לקחת חלק פעיל במחאה, לבסוף, זה קרה. עיריית אשדוד ביטלה את הקנסות ובנתה קריטריון מסודר לנוהל שבת, המפלגות החרדיות הבינו לראשונה שהם מתהלכים בשדה מוקשים והחלו לשקול כל צעד כמה וכמה פעמים.

המחאה ניצחה. ואיתה העיר אשדוד, הן בדבקות והן בכח ההרתעה. המחאה הולידה רוב חילוני במועצה ועלייה של כ-15% באחוזי ההצבעה. להפיל את ראש העיר זה לא הספיק אבל לבנות יחד איתו קואליציה רחבה בקנה מידה היסטורי דווקא כן.

התובנה העיקרית היא שלא צריך לוותר, ושלציבור יש כוחות עצומים. חשוב לנסות ולמצות בדרכי נועם את כל התהליכים שהדמוקרטיה מעניקה לנו, רוב הבעיות הצודקות נפתרות בהליך רגיל, אם קורות בכל זאת העוולות לא צודקות משאירה הדמוקרטיבה לציבור את הכח למחות, לומר את דברו. לא תמיד זה עוזר ובטח לא תמיד מצליח אבל ״מחאת השבת״ היתה אחת כזו שכן הצליחה לנענע את העיר וטוב שכך. הנושא הטעון יכל להתפרץ באופן גרוע יותר, כמלחמת אחים לדוגמא, אך בסופו של יום הדמוקרטיה ניצחה בענק, גם בהפסקת הדוחות, גם באחוזי ההצבעה וגם בתוצאות הבחירות.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*