האיחוד של העבודה-גשר-מרמ היה אמור להביא קצת עדנה לשמאל האשדודי שסובל מידי מערכה מנוק אאוט ימני ומשתרך בסוף הרשימות לכנסת. בדרך כלל מפלגות ארציות שלא מצליחות להביא תוצאות מקומיות טובות סובלות חממטה מקומי לא מתפקד או מסכסוכים פוליטיים מקומיים שפוגעים בתפקוד המטנה העירוני.

הפעם, יותר מתמיד שלושת המפלגות נהנו מאנשים מנוסים עם עשייה פוליטית מוכחת שיודעים ומבינים בחירות בכלל ובחירות באשדוד בפרט ואף מועמד בולט מאחת הרשימות המתמודדות, עם ותק וניסיון פוליטי עשיר, כן, אנחנו מדברים על האשדודי הכי אשדודי והכי לא… אילן גילאון שהתמודד מטעם מרצ והצליח להביא בעירו, יחד עם עוד 2 מפלגות 2,109 קולות בלבד.

נזכיר שאת הטריו שכשל באשדוד מייצגים 2 חברי מועצה צעירים ונמרצים שזכו לסיוע כלכלי בבחירות ממפלגת העבודה לסיעתם ״אשדודים״, מדובר ביניב קקון שהיה יו״ר מרצ המקומי ונחשב למקורב מאוד לאילן גילאון ומאיר אברג׳ל שנחשב לפעיל מרכזי במפלגת העבודה, יחד עם עוד ותיקים וטובים כמו יחיאל מלכה, רוני סאיג ועוד מספר דמויות שלראשונה זכן לעבוד יחד תחת איחוד היסטורי.

2,109 קולות בעיר החמישית בגודלה. 2,109 קולות המהווים 1.79% מאחוז הבוחרים. ולא, לא מדור בטעות הקלדה.

כדי להבין את הכישלון נחזור לסבבים הקודמים, בסבב ב׳ הצליחה מפלגת העבודה-גשר לבדה להביא 3,177 קולות. מרצ שהתמודדה בנפרד הביאה באשדוד 691, לא תעודת כבוד גדולה אבל יחד שתי הסיעות הביאו 3,868 קולות. 1,759 קולות יותר משלושת המפלגות יחד.

בסבב א׳ כשרצו שלושת הרשימות בנפרד הצליחו כל השלוש להביא סך של 3,716 קולות באשדוד (1,755 העבודה, 1,351 גשר ו-610 מרצ).

המספרים הנמוכים של מרצ׳ באשדוד היא תופעה שצריכה להילמד בבית ספר, לא יעלה על הדעת שח״כ שגר בעיר עם סך מצביעים של 118,313 מביא מספרים כאלה. קשה לכעוס או להתמרמר על אישיות כמו אילן גילאון כי מי שמכיאר אותו יודע שהוא אחד הפרלמנטרים הטובים והחרוצים ובעיקר הערכיים ביותר אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה זה כנראה לא תופס ובעיקר לא נחשב.

היום, אשדוד נותרה עם נציג אחד בירושלים, ינון אזולאי מרשימת ש״ס הוא חבר הכנסת היחיד שמייצג את העיר החמישית בישראל.

צילום: ויקיפדיה אילן גלאון