אל תברכו אותנו

אל תברכו אותנו

תיכף יתחיל מצעד הברכות, עיצובים מושקעים וניסוחים מתוחכמים, קופירייטינג שנון ומשחקי מילים שמשדרות אופטימיות ועתיד מזהיר לכולנו. (לא כולנו של כחלון).

זה העניין, שהכל במילים בזה אתם אלופים, למצוא את המילים שלא יסגירו אתכם באיזו הסתבכות פוליטית, כזו שמישהו ישים לב אליה לב ויצלם מסך.

אתם גם תשלחו אס.אם.אסים לכל הפעילים שלא ישנו חצי שנה מתוך השנה האחרונה, זה ייראה אישי אבל רק השם שמתחלף אוטומטית ייתן לזה נופך אישי. פרסונלי.

במקרה הטוב תרימו כמה טלפונים לפעילים המרכזיים, בשיחה של 27 שניות תחזרו על הטקסטים שאמרתם לפעיל הקודם ושתאמרו לפעיל הבא.

חלקכם חסר הבושה ישלח ברכה מפוקסלת במייל כללי, העתק הדבר של רשימת המיילים מהאקסל, כמה מהנמענים יחשבו שבאמת שלחתם להם מסר אישי ושחשבתם עליהם.

פעם ב-4 שנים זה זמן סביר כדי שנשכח את הפעם הקודמת אבל כשאתם דוחפים לנו 2 מערכות בשנה הכל עדיין טרי. מגעיל.

אל תברכו אותנו, תעשו בשבילנו. תשימו את המפריד בצד וקחו את המאחד, כ-70 אחוז מכם בחרו את הרשימות, לא פריימריז ולא נעליים, הצבעתם על אנשים והבאתם אותם לכנסת, עכשיו הגיע הזמן שתחליטו בשבילם שוב, שפשוט יחשבו עלינו. לא רוצים עוד בחירות.

פעם שלישית זו לא גלידה, זו סלידה מכם. פוליטיקאים, שליחי ציבור שהכל מעניין אותם חוץ מה…ציבור!

לא נסלח לכם אם לא תקחו אחריות על החיים שלנו, שילמנו מספיק, יותר מדי. די!

אל תברכו אותנו, אל תרימו כוסית, לא תפוח ולא דבש, לא הודעות טקסט ולא מיילים. שבו. תחליטו. תחתמו, ותנו לנו 4 שנים שנספיק לשכוח, ספק אם לסלוח.

לקריאת טורים נוספים עשו לייק לדף הפייסבוק: כשעולים הטורים – דוד קקון

00

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

[