חשיפת הסרטון של ענבר טוויזר, שתיעדה נערים שמגיעים לבקש תרומה, נתנה לי סיבה מצוינת להקדיש את הטור השבועי שלי לתופעה הזאת.

באיזה עולם זה נראה נורמלי להקיש על דלת של אנשים זרים ולבקש מהם כסף עבור “הכנסת כלה”, “הפרשת חלה” או מימון בטלה?

ומה זה בכלל “הכנסת כלה”? כלה חייבת כסף של חילוניים בשביל להתחתן?
חתונה לא דורשת מימון מהציבור הרחב. מדובר בהחלטה אישית, לא בפרויקט לאומי שמצריך גיוס כספים מדלת לדלת.
אבל הבעיה האמיתית עמוקה יותר – זה לא רק כמה נערים שמסתובבים עם קופות, אלא מדובר בתרבות שלימה שמקדשת תלות, ומצפה מאחרים לממן אותה.

יש לי בעיה עקרונית עם אנשים שבוחרים לא לצאת לעבוד, ואז פונים לאלה שכן עובדים קשה, כדי לבקש תרומות.
מאיפה מגיעה עזות המצח הזאת, להקיש על דלתות של אנשים זרים ולבקש מהם כסף למימון אורח החיים שלכם?

0

קליק אחד על התמונה והאפליקציה של אשדוד פור יו אצלכם בנייד

0

כשהבן שלי התחיל ללמוד לתואר ראשון, לא עברתי בין דירות כדי לבקש תרומות.
כשאנשים בוחרים מסלול חיים, הם אמורים גם לשאת באחריות הכלכלית שנלווית אליו.

לפני כמה שנים הגיעו אליי הביתה שני נערים שביקשו תרומה לישיבה. שאלתי אותם אם זה מרגיש להם נוח או הגיוני להקיש לאנשים בדלת ולבקש כסף. אחד מהם ענה בלי היסוס: “הרב שלנו אמר שזו מצווה לקחת תרומות מחילונים, כי אנחנו מתפללים בשבילכם”.
התגובה הזאת ממחישה עד כמה התופעה הפכה להיות מובנת מאליה. כמובן שהתפרצתי בצחוק ושלחתי אותם לדרכם.

אני חייב לציין שאין כאן התנגדות לעצם הנתינה. להפך. תמיד תרמתי ואני עדיין תורם למטרות שאני מאמין בהן. כולל לנערה חרדית מירושלים שנזקקה להשתלה בחו"ל.
אבל יש הבדל ברור בין תרומה מתוך רצון, לבין נורמה של דרישה.
התופעה שבה במקום לעבוד ולהתפרנס בכבוד, אנשים עוברים משכונה לשכונה, מקומה לקומה, מדלת לדלת לבקש כסף, היא תופעה שלא צריך לנרמל.
זה לא יתכן שאנחנו מעבוד 8 או 10 שעות ביום, ונעביר כסף לאנשים שלא מוכנים לצאת לעבוד, ובוחרים לקדש את הבטלה והשנור.
הבחירה שלהם לא לעבוד, לא אמורה להפוך לחובה של אחרים לממן.

0

ליחצו על התמונה וכנסו ישירות לקבוצת הוואטסאפ הכי גדולה בעיר