בריטניה נכבשת ע"י האסלם.
לא בטנקים היא נכבשת, אלא בשתיקה.
לא בירי, אלא בפחד.
לא ביום אחד, אלא בוויתור אחר ויתור, בשם “הכלה”, “רגישות” ו"פוליטקלי קורקט".
מה שקורה היום בבריטניה הוא כשל הנהגה. זה כשל מוסרי. זו מדינה שמפחדת לומר בקול רם את מה שכל אזרח רואה בעיניים – האסלם הרדיקלי צובר כוח, משפיע על המרחב הציבורי, ומשנה את כללי המשחק, והמערכת פשוט נכנעת.
לא מדובר בעוד מסגד או חיג’אב. מדובר באידאולוגיה שלא מאמינה בשוויון, שלא מכירה בחופש ביטוי, שלא רואה בדמוקרטיה ערך, אלא כלי זמני.
מי שלא מבין את זה, הוא אדיוט או שקרן.
לונדון היתה היעד הראשון שאליו טסתי אי פעם בחו"ל, אח"כ חזרתי עוד 5 פעמים בעיקר להופעות של הזמר בוי ג'ורג' ולהקתו "מועדון תרבות".
לונדון היתה עד היום בירת המוזיקה והתרבות העולמית – קונצרטים של להקות רוק, מופעים מוזיקליים ומחזות זמר הביאו אליה תיירות מכל העולם.
מי לא שמע על "חתולה על גג פח לוהט" "Cats" "עלובי החיים" או "פנטום האופרה"?
כמה זמן נשאר ללונדון כדי לשמור על הצביון המיוחד שלה?
בבריטניה כבר יש אזורים שבהם החוק הבריטי הוא המלצה בלבד. נשים יודעות איפה לא ללכת. מורים יודעים אילו נושאים לא ללמד. עיתונאים יודעים על מי לא למתוח ביקורת, והמשטרה יודעת בעיקר איך לא להסתבך, והכול בשם הפחד הגדול להיקרא “איסלמופוב”.
ישראל מכירה את התהליך הזה מצוין. הוא תמיד מתחיל בדיבורים יפים על דו קיום, ממשיך בהשתקת ביקורת, ונגמר בדם. הקיצוניות הדתית (של כל הדתות) לא מבקשת להשתלב. היא מבקשת לשלוט. לא לחיות לצד הערכים המערביים, אלא להחליף אותם.
מי שעדיין מספר לעצמו סיפורים על “מיעוט קיצוני” מוזמן לבדוק מי מאיים על סופרים, מי תוקף נשים, מי מצדיק טרור, ומי צועק “מוות למערב” בלב לונדון.
0

0
הבעיה האמיתית של בריטניה היא לא האסלם, אלא הפחד שלה מעצמה. דמוקרטיה שמסרבת להגן על גבולות הערכים שלה, חופרת לעצמה קבר.
חופש שלא מוכן להילחם על קיומו, נעלם.
בממלכה הבריטית נבחרו כבר ראשי ערים מוסלמים בלונדון, ברמינגהאם, בלאקברן, לידס, שפילד, אוקספורד, לוטון, אולדהאם ורושדייל. כמו כן חברי פרלמנט ואפילו שרת הפנים מוסלמית, זאת שאחראית על ביטחון הפנים, המשטרה, הפשיעה וכמובן חוקי ההגירה !
כיום יש יותר מ-3,000 מסגדים באנגליה, וכ-130 בתי משפט של חוקי השריעה.
80% מהנשים המוסלמיות ו-63% מהגברים המוסלמים לא עובדים, ומקבלים קצבת הכנסה מהמדינה ודיור בחינם.
בשנות ה-90 השם ג'יימס היה הנפוץ ביותר לבנים שנולדו באנגליה. היום השם מוחמד הוא הנפוץ ביותר בין הזכרים הנולדים.
בתי הספר באנגליה מחויבים ללמד על האיסלם.
ביותר מ-70 בתי ספר האנגלים הם מיעוט מול רוב מוסלמי.
זה כבר לא נראה כמו הגירה, אלא יותר כמו פלישה!
0

0
זה אומר שיתכן שבעוד 10 שנים אולם הקונצרטים "רויאל אלברט הול" יסגר, או שיהפוך למסגד ענק של דרשות נגד המדינה, והפאנקיסטים שיושבים היום בכיכר פיקדילי ומושכים לשם תיירים סקרנים, יהיו כלואים בבתי סוהר או שייתלו באותה הכיכר לעיני ההמון.
צריך לומר את האמת בלי להתנצל – לא כל תרבות שווה. לא כל ערך הוא “עניין של פרשנות”.
שוויון לנשים, להט"ב, חופש ביטוי וזכויות אדם אינם נתונים למשא ומתן עם אף דת.
המאבק באסלאם הרדיקלי הוא לא שנאה אלא הישרדות.
מי שלא מבין את זה היום, יבין את זה מאוחר מדי.
בריטניה לא בדרך לאבד את זהותה – היא כבר באמצע.

























