מי שמטייל ברחובות אשדוד בתקופה האחרונה, לא יכול שלא להבחין במנופים שצמחו כמעט בכל פינה בעיר.
פרויקטים של תמ"א ופינוי-בינוי, מגדלים חדשים שנישאים לשמיים, ושכונות ותיקות שעוברות מתיחת פנים. כולם מספרים סיפור אחד – אשדוד נמצאת בעיצומה של התחדשות עירונית.
אבל מאחורי התוכניות והמודלים האדריכליים, יש גם את הסיפור האנושי – את הסבתא שמתגוררת כבר חמישים שנה בדירה קטנה בקומה שנייה בלי מעלית, ותוהה איך תסתדר עד שתקבל דירה חדשה.
יש משפחות שחיות על מזוודות, קשישים שחוששים משינוי, ויש את הזוגות הצעירים שרואים בכך הזדמנות אמיתית להתחלה חדשה, ומקווים שהשכונה הוותיקה שבה גדלו, תיהפך למקום אטרקטיבי שגם ילדיהם ירצו להישאר בו.
אשדוד המתחדשת היא לא רק נדל"ן. היא סמל למעבר בין עבר לעתיד
אשדוד המתחדשת היא לא רק נדל"ן. היא סמל למעבר בין עבר לעתיד, בין זיכרונות הילדות שלנו לבין החלומות של הדור הבא.
אני פוגש לא פעם תושבים ותיקים שמספרים על הימים שבהם אשדוד הייתה עדיין "עיר קטנה ליד הים". אותם רחובות מלאי אבק וחול, אותם בנייני רכבת פשוטים, הם אלה שהיו ונשארו זיכרונות הילדות שלהם.
היום כשהבניינים האלו נעלמים לטובת מגדלים נוצצים, עולה השאלה איך שומרים על הזיכרונות כשהנוף משתנה כל כך מהר?
0
הימים שבהם אשדוד הייתה עדיין "עיר קטנה ליד הים" – באדיבות הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
0
מצד שני, ההתחדשות מביאה איתה גם הרבה תקווה. רחובות שהיו מוזנחים, הופכים לשכונות חדשות, עם גינות ירוקות, חניות תת קרקעיות ותשתיות ראויות. התושבים שבמשך שנים הרגישו ששכונתם נשכחה מאחור והרובע שלהם מוזנח ע"י העירייה, זוכים סוף סוף להרגיש חלק מהחזון העירוני.
אשדוד יותר מערים אחרות, היא עיר של רב תרבותיות. לכן ההתחדשות העירונית כאן היא גם מפגש בין דורות וקהילות.
העולים מצפון אפריקה, מחבר העמים, מאתיופיה ומצרפת, מתערבבים עם דור ילידי אשדוד, והחלום המשותף הוא אחד – לחיות בעיר שהיא מודרנית, מתקדמת, אבל גם שומרת על הלב ועל הפנים החמות שלה.
ועדיין, אסור לנו לשכוח את האתגרים – לא כל התושבים מצליחים לעמוד בשכר הדירה בתקופת הביניים, לא כל הקבלנים מקיימים את ההבטחות, ולעיתים התהליך נמשך שנים ארוכות ומייסרות. ההתחדשות העירונית חייבת להיות מלווה גם באחריות חברתית, לא רק בתוכניות הנדסיות.
איזון בין דאגה לדור הוותיק לבין מתן אופק לדור הצעיר
בסופו של דבר, אשדוד המתחדשת היא סיפור על איזון. איזון בין שמירה על הזיכרונות של העיר שהיתה, לבין בנייה של העיר שתהיה. איזון בין דאגה לדור הוותיק לבין מתן אופק לדור הצעיר. איזון בין חזון אדריכלי לבין חיי היום יום הפשוטים שלנו.
כשהמנופים ייעלמו והאבק ישקע, תישאר השאלה האמיתית – איזו עיר נרצה לראות כאן ? האם זו תהיה עיר של מגדלים בלבד, או עיר שיודעת לשמור גם על הקסם האנושי של פעם ?
התשובה לכך נמצאת לא רק בידיים של מתכנני העיר, אלא גם בלב ובשאיפה של כל אחד מאיתנו.
0
לחיצה אחת ואתם מעודכנים.ות
