הרשת מלאה בסיכומים עכשיו. סיכומי שנה, רשימות, הצלחות, לפני-אחרי, תובנות חדות, תמונות יפות עם משפטים חכמים. איכשהו בתוך כל הסיכומים וההצלחות של אחרים, אנחנו לא תמיד מצליחים לזהות את ההצלחות האישיות שהיו לנו השנה.
למה זה קורה לנו?
המוח שלנו נוטה להישרדות
הוא יתמקד בחסרים וטעויות יותר מאשר הצלחות והוקרות. כלומר מה שעבד “כמו שצריך” נתפס כרגיל ומה שלא – מיד מושך את תשומת הלב שלנו. לכן גם בשנה עם הישגים, הזיכרון נמשך קודם למה שלא נסגר, למה שלא הצליח, למה שכאב.
השוואות לאחרים
כשאנחנו מסתכלים החוצה, ההצלחה שלנו נמדדת מול הישג של מישהו אחר, והקצב שלנו נשפט מול קצב זר. אז מה נפלא שהדרך שלנו נראית “קטנה” ליד סיפור ענק ברשת? תוסיפו לזה את העולם שבו אנו חיים – עולם שמתגמל שיאים, פריצות דרך, לפני ואחרי, ומה לעשות – רובנו לא כאלה שיאנים ופורצי דרך…
מרבית ההצלחות האמיתיות הן דווקא שקטות
קחו לדוגמה: הצבת גבולות או עמידה בפיתויים, בחירה נכונה ברגע קשה, המשך תפקוד בתקופה מאתגרת, ויתור על משהו שפעם היינו נאחזים בו. כשההצלחה שקטה ואין אחריה איזה טקס נוצץ, או לפחות מחיאות כפיים, אנחנו לא תמיד נספור אותה כהצלחה.
עברנו שנה שהיה בה הכול מהכול – מלחמה קשה שהיא אסון, כאב מתמשך, מחלוקות, פחד ובאותו זמן, חיילים שחזרו הביתה, חטופים שחזרו לחבק את המשפחה, תפילות שנענו, רגעים של הקלה וחיים. כן, חיים – אנשים המשיכו לעבוד, להתאהב, להתווכח, לצחוק, לפעמים עם אשמה, לפעמים בשקט, לפעמים בזהירות, אבל המשיכו.
אנחנו רגילים לחשוב שסיכום שנה מחייב אותנו לשורה תחתונה שכוללת מסקנות והחלטות, אבל השנה הזו לימדה שלא תמיד יש שורה כזו. לפעמים הסיכום הוא עצם זה שהחזקנו, שקמנו גם בימים שלא היה לנו כוח, שהמשכנו לחיות בתוך מציאות שלא בחרנו, שלא הכול התקדם, אבל גם לא הכול נעצר. אולי סיכום השנה הזו הוא לא מה השגנו, אלא איפה נשארנו אנושיים, איפה אפשרנו לעצמנו להיות גם גם – חזקים וגם עייפים, גאים ומאוכזבים, בהודיה ובחוסר.
0
לקחת פסק זמן… ולחשוב.
0
אז איך מסכמים שנה ?
1. חפשו הצלחות קטנות, לא שיאים גדולים.
חפשו הצלחות קטנות, לא שיאים גדולים.
איפה הגבתם אחרת?
באיזה רגע הצלחתם לשים גבול?
מתי המשכתם גם כשלא היה קל?
אלה אולי לא נראות תמיד כמו הצלחות, אבל שם קרה כנראה שינוי אמיתי
2. השוו את עצמכם לעצמכם
בדקו איפה הייתם לפני שנה, לא איפה אחרים נמצאים עכשיו.
הקצב שלכם, הדרך שלכם, ההתמודדות שלכם – זו מדידת ההתקדמות היחידה שבאמת רלוונטית.
3. סגרו מעגל רגשי אחד
בחרו דבר אחד מהשנה הזו שלא נסגר – אכזבה, כאב, תסכול או משהו שלא קרה כמו שציפיתם.
אל תחפשו פתרון ואל תנתחו יותר מדי.
שאלו את עצמכם: מה אתם יכולים להפסיק לקחת איתכם לשנה הבאה?
סיכום שנה יכול להיות גם להסכים לשחרר את מה שמכביד עליכם.
0
כולם מסכמים, גם אני סיכמתי – הדגשתי את המקומות שבהם גדלתי, התקדמתי, העזתי ואני מודה – לא דמיינתי שזה יהיה הסיכום שלי, כי לצד כל מה שכן קרה, היה גם הרבה ממה שרציתי שיקרה ולא קרה – תכננתי יותר, דמיינתי אחרת וסימנתי לעצמי נקודות שלא הגעתי אליהן. לא בגלל חוסר רצון, בטח לא בגלל שויתרתי, פשוט כי זו הייתה שנה כזו שלא הכל היה בשליטתי.
ובסוף, מול כל הסיכומים הנוצצים שממלאים את המסכים ברשת, יש אפשרות לבחור להשאיר את השנה הזו פתוחה בלי החלטות גדולות, מסקנות או הבטחות גדולות, אפשר להחליט שגם אם לא הכול קרה כמו שתכננתי, המשכתי ללכת כמה שיכולתי וזה – כנראה הספיק.
