אחרי הדיון (אם בכלל ניתן לקרוא לזה דיון, כשחצי מחברי הוועדה נעדרו) בוועדת שמות, הוחלט להמליץ למועצת העיר לפצל את רחוב יהודה המכבי לשניים: חציו ייקרא "תפארת מרדכי", וחציו ימשיך בשמו המקורי, המיתולוגי והנוסטלגי – יהודה המכבי.
אין לי מושג אם יש ולו מרוויח אחד מכל הסיפור של הסאגה המיותרת הזאת. מה הרעיון להנציח אדם (ראוי ככל שיהיה) על עצבים, כעס ומרמור של אנשים אחרים? על אחת כמה וכמה כשמדובר ביהודי נדיב, איש חסד, כמו האדמו"ר מרדכי מפיטסבורג זצ"ל – מגדולי האדמו"רים של העיר, שנפטר במהלך מגפת הקורונה. האם זאת תהיה מורשתו? זה מה שהוא היה מבקש לעצמו?
נושא החרדים-חילונים חייב לשנות כיוון. ניצול הכוח הקיצוני בנגיסה בחייהם של החילונים מתחיל בחצי רחוב, וייגמר בעוד ועוד רחובות חצויים. ובלי עין הרע – לא חסרים כאלה באשדוד.
מה שמפתיע הוא שלאורך כל הסאגה לא נשמעה מהצד החילוני, מתושבי יהודה המכבי, התנגדות לעצם הנצחתו של האדמו"ר מרדכי מפיטסבורג זצ"ל. כולם כיבדו, גם אם לא הכירו את האדם. הצורם הוא הדרך שבה נעשה התהליך, ולעניות דעתי טעתה הוועדה והעומד בראשה כשהחליטו לקבל את ההמלצה. עדיין לא מאוחר לנסות ולמנוע את העברת ההצעה במועצה, או לפחות לתת חופש הצבעה בנושאים חברתיים רגישים.
סביר להניח שאם זה לא יבוא מאיתנו, ייאלץ העניין להגיע לבית המשפט. כוונת הדיירים והמטה המאולתר שהוקם היא ללכת עד הסוף, ויהיה מעניין לשמוע את פסיקת בית המשפט על החלטה כל כך מיותרת, עם ניחוחות פוליטיים חריפים.
