חוק שמירת הניקיון משנת 1984 מסדיר בין השאר, את כל התקנות והחוקים לגבי פינוי פגרים במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי. החוק מגדיר את האחריות לביצוע הפינוי והמשך הטיפול בפגר, גם עבור הרשויות והווטרינר העירוני וגם עבור בעלים של בעל החיה שמתה.
למה צריך הסדרת פינוי פגרים?
מכיוון שחיה מתה, כמו כל דבר מת, היא מקור פוטנציאלי לבעיה תברואתית וסיכונים בריאותיים. גופת בעל החיים מתפרקת ומהווה מקור להתפתחות של חיידקים, בקטריות, תולעים שיכולים לגרום למחלות. הגוף המת מושך מזיקים (זבובים, צרעות, חולדות ועוד בעלי חיים הניזונים מבשר) שגם הם פוטנציאל למחלות.
בנוסף, גופת בעל החיים מפיצה ריח שקשה מאד לנשום, ריח שיכול לגרום לכאבי ראש, סחרחורות וגם לחוסר נוחות רגשית.
ההסדרה בחוק דואגת שכל הסיכונים הללו ינוהלו בצורה יעילה, ושהציבור לא יהיה בסכנה, אך גם שתהליכי הטיפול לא יפגעו בסביבה (למשל, קבורה במקומות שיפגעו במי תהום). החוק מסדיר את האחריות וגם קובע כללי ענישה למי שלא יעמדו בתקנות ובפעולתן עלולים לגרום לסיכון לציבור.
פינוי פגר במרחב הפרטי
כאשר יש צורך לטפל בפגר בעל חיים שאינו בבעלות אדם פרטי, האחריות היא של הרשות המקומית, לעיתים באמצעות הווטרינר העירוני ובאחריותם להגיע ולקחת את הפגר ולטפל בו.
במקרה של פגר שיש לו בעלים פרטי, האחריות המלאה היא של הבעלים ומחובתו לפעול לפי הכללים והתקנות. חל איסור לקבור פגר בשטח פרטי ללא אישור ובאותה מידה חל איסור לקבור בשטח ציבורי. על בעל החיה לפנות לרשות המקומית ולברר מה המענים שיש לטיפול בבעל חיים שמת.
למי שלא מעוניינים להתעסק בכל זה, כולל לקיחת בעל החיים המת ברכב וחפירת קבר, יכולים ליצור קשר עם עסקים בתחום של פינוי פגרים שיעשו עבורם את הפעולה בהתאם לחוק.
ריח של פגר
ישנן מקרים שבעל החיים מת במקום מוסתר ומגלים זאת רק לאחר תחילת ריקבון וריח. במקרה כזה יש חשיבות לפעול במהירות לאיתור וטיפול.
בעלי חיים קטנים כמו: חתולים, חולדות, עכברים, יונים וכדומה, יכולים למות במקומות מוסתרים, כמו קירות גבס, גגות, ארגזי תריסי חשמל, מתחת לבית, מחסנים וכדומה. לכן, במקרים של ריח נבלה, יש צורך בפעולה של איתור פגר ולאחר מכן פינוי שלו.
פינוי פגר באופן עצמאי
אם בחרתם לפנות את הפגר בעצמכם חשוב שתקפידו על מספר פעולות כדי להבטיח פינוי ללא סיכון.
שימו לב!
ככל שמדובר בבעל חיים בשלב ריקבון גבוה, הפינוי מסוכן יותר ויש לבחון הסתייעות באנשי מקצוע.
- ציוד מגן – כפפות, מסכת פנים, ביגוד שניתן לזרוק או לכבס מיד לאחר הפינוי, נעלים גבוהות
- כלי עבודה –את חפירה/מלקחיים/יאה. שקית אטומה עבה להניח בתוכה את בעל החיים.
- קבורה – פינוי השקית עם בעל החיים לאזור בו מותר לבצע קבורה (מידע בעניין ניתן לקבל דרך מוקדי הרשויות המקומיות)

























